לעניות דעתי
מדובר כאן בשני צרכים אנושיים: הצורך להאמין במשהו והצורך להיות מונהגים. בני אדם תמיד חיפשו דת או מיתוס כלשהו להאמין בהם, למרות שלא תמיד הייתה דמות כריזמטית מעורבת בעניין. הדתות המונותיאיסטיות אמנם בנויות סביב דמויות כאלו (למרות שצריך לשים לב לכך שישו לא היה יותר מדי פופולרי בימיו, ככה שהנהייה אחריו לא כ"כ קשורה לכריזמה שלו, אלא יותר לכריזמה של יורשיו), וכך גם הבודהיזם, אבל מה לגבי הדת היוונית או הרומית? מישהו יכול להצביע על דמות כריזמטית שסחפה אחריה את המוני ספרטה, אתונה או רומא? התשובה חיובית: ניתן להצביע על דמויות כאלה, רק שהן לא ממש מנהיגים דתיים (יוליוס קיסר ואלכסנדר מוקדון הם דוגמאות טובות, לדעתי). כלומר, בחברות מסוימות הצורך במנהיג כריזמטי והצורך במשהו להאמין בו התחברו, והשאר היסטוריה.
