מה דעתכם?
סיפור שמבהיר עד כמה אני לא רגיל לגור עם שותפים (או במקרה שלי-שותפות)-עברתי רק לפני בערך חודש. ביום שישי האחרון התעוררתי באמצע הלילה עם כאבי בטן חזקים שלא איפשרו לי לישון עד הבוקר.בבוקר הזמנתי רופא לדירה אחרי שהתברר שהמוקד הכי קרוב של קופ"ח "מכבי" לא ייפתח לפני 10.הרופאה שהגיעה איבחנה התכווצות במעיים ונתנה לי זריקה וכדורים,אבל אחרי שעתיים פשוט לא יכולתי יותר ואבא שלי בא במיוחד ולקח אותי למיון. הקטע הוא שזמן שהיתה אצלי הרופאה היא עשתה רעש קצת והעירה את אחת השותפות.השותפה באה וביקשה שנהייה בשקט וחזרה לישון.היא לא ממש התעניינה מה קורה שם.אחר כך כשהייתי בבית חולים (והתברר שיש לי אפנדציט) לא ממש ידעתי מה לעשות-להתקשר להתנצל על הרעש?, להודיע להן שאני בבית חולים?בסוף שלחתי לה הודעה עם התנצלות על הרעש וכתבתי שאני בבית חולים.כשהייתי בניתוח היא התקשרה ודיברה עם אבא שלי ואיחלה לי פשוט החלמה מהירה. שותפה אחרת התקשרה אתמול ולא ידעה בכלל מה קרה לי.
סיפור שמבהיר עד כמה אני לא רגיל לגור עם שותפים (או במקרה שלי-שותפות)-עברתי רק לפני בערך חודש. ביום שישי האחרון התעוררתי באמצע הלילה עם כאבי בטן חזקים שלא איפשרו לי לישון עד הבוקר.בבוקר הזמנתי רופא לדירה אחרי שהתברר שהמוקד הכי קרוב של קופ"ח "מכבי" לא ייפתח לפני 10.הרופאה שהגיעה איבחנה התכווצות במעיים ונתנה לי זריקה וכדורים,אבל אחרי שעתיים פשוט לא יכולתי יותר ואבא שלי בא במיוחד ולקח אותי למיון. הקטע הוא שזמן שהיתה אצלי הרופאה היא עשתה רעש קצת והעירה את אחת השותפות.השותפה באה וביקשה שנהייה בשקט וחזרה לישון.היא לא ממש התעניינה מה קורה שם.אחר כך כשהייתי בבית חולים (והתברר שיש לי אפנדציט) לא ממש ידעתי מה לעשות-להתקשר להתנצל על הרעש?, להודיע להן שאני בבית חולים?בסוף שלחתי לה הודעה עם התנצלות על הרעש וכתבתי שאני בבית חולים.כשהייתי בניתוח היא התקשרה ודיברה עם אבא שלי ואיחלה לי פשוט החלמה מהירה. שותפה אחרת התקשרה אתמול ולא ידעה בכלל מה קרה לי.