../images/Emo150.gifגם אני, חד משמעית
הפרופ' צודק במאה אחוז כבר טענתי כאן בעבר שהעוסי"ם לא יכולים להרשות לעצמם להמשיך לעשות אותו דבר כשכל התנאים לקיומם ואפילו עצם הגדרת קיומם כבר אינה ברורה מאליה. השינויים במדיניות בשנים האחרונות, לדעתי, בעצם מעמידות בסימן שאלה את הצדקתו של המקצוע כפי שהכרנו אותו. חשוב לזכור שמטרתו של מקצוע הע"ס הוא לזהות בעיות חברתיות ולגרום ליצירת מענים לבעיות אלו. נגזר מכך, שבעיתות אלו, בהם השירותים החברתיים מתפוגגים לנגד עיננו, תפקידו של העו"ס הוא להצביע על הבעיות שנובעות מהחוסר הזה ולדאוג ליצירת מענים. יצירת מענים, במציאות שאנו חיים בה, כוללת, ללא ספק, הרבה עבודה של סינגור ומאבק חברתי ובמילים אחרות - פוליטיקה. שירותים חברתיים הם לא דבר מובן מאליו. צדק חברתי הוא פונקציה של מדיניות. כך שעם השקפה זו אני מסכימה לחלוטין ואני גם חושבת שבהתאם לכך, כפי שטוען הפרופ', כל תכנית ההכשרה של העו"סים צריכה להשתנות. אלא, וכאן עולה סימן שאלה גדול, האם בשינוי המתבקש, העובדים הסוציאלים ימשיכו להיות "עובדים" סוציאלים? היכן יעבדו אותם עובדים?, מי יעסיק אותם?, את מי בדיוק הם ייצגו? מי ידאג לבטחונם? ולזכויותיהם, מי יתן להם גב? כידוע, כדי לקדם מאבק חברתי, דרושות הקרבות לא מעטות (אפרופו ויקוי קנפו), לי באופן אישי קשה לחשוב איך הדבר הופך למשהו שאנשים ממש עובדים בו. אני חושבת שהבעייתיות הזו גורמת לכך שהרבה מהעו"סים, שמסכימים עם השינוי שנדרש, מוצאים עצמם בכ"ז בתוך מערכות ממסדיות שנותנות טיפול ישיר, משמרות את המצב הקיים ובולמות את השינוי.