מה דעתכם?

[paranoid android1]

מה דעתכם?

http://zone.walla.co.il/?w=//987225

 

[גינגימניה]

אני לא חושבת שזה נכון בהכרח

כל אחד מתמודד עם המסע בדרכו, ואם הנער/ה מחליטים לזכור חוויות כמו שופינג וצחוקים וכו'..זה כנראה דרך התמודדות של אותו בנאדם. זה עניין שכל אחד יכול למשוך לכיוון שלו ולכן להגיד שהמסע לא חינוכי? לא נראה לי, כי הוא לא חייב להיות חינוכי, הוא יכול להיות טיפה יותר מחינוכי. על הנושא ידונו עוד הרבה..אבל לדעתי המסע הוא חשוב ומי שחושב לצאת למסע עושה נכון.

 

[חייםלוי]

מדי פעם בפעם מעלים כתבה

המתארת את מסעות "התענוגות" לפולין עם הנערות הפולניות במיני. לא שאין מקרים כאלה אבל להדגיש רק את זה זה מוגזם. לגבי מחנות המוות שאינם נראים כך יש בזה מן האמת. העניין הוא איך המדריך ואיש העדות מעבירים הנושא ואיך היתה ההכנה הקודמת בארץ. מי שנסע לפולין סוחב את זה עוד זמן רב אחרי המסע ותהליך העיבוד של החוויות אורך זמן. לפעמים מגיעים לתובנה של המסע רק זמן רב אחריו. לגבי הצחוקים - הרי זה טבעי. אדם אינו יכול להיות בעצב כל הזמן וחייב להוציא את הדברים וחלק מההוצאה היא בבילוי עם החברים וצחוקים עד החוויה הקשה הבאה.

 

[טל B המקורית]

כמה שהיא טועה

אני אישית בחיים לא אשכח את המסע הזה שעברתי את המראות שראיתי, את ההרגשות שהרגשתי בכל מקום ומקום שם. אני כל יום חושבת על זה ואני בטוחה שאני לא אשכח את זה. חבל שהיא לא קראה כמה יומני מסע לפני שהיא כתבה את הכתבה. גם אני כשחזרתי ושאלו אותי איך היה אמרתי כיף! כן אני לא מתביישת זה מה שאמרתי, אחרי השבוע העמוס רגשות הזה זה מה שיצא לי מהפה. התחלתי באמת לחשוב על כל המראות רק כמה חודשים אחרי שחזרתי ועד היום אין יום שאני לא חושבת על המשרפות, על שרידי הגטו, על ערימות הנעליים, הר האפר, קיר המוות, מצעד החיים והגאווה בשירת התיקווה וכן אני גם ניזכרת בחוויות המצחיקות. זה ממש לא אומר שזה מסע לא חינוכי, זה מסע חובה לכל יהודי, להבין מאיפה באנו ומה העם שלנו עבר בשביל להגיע למדינה שיש לנו היום וכמה היא חשובה לנו. דיי התעצבנתי מהכתבה.

 

[טיפקסית]

אני ממש לא מסכימה עם מריה

עוד שבועיים ימלאו שנתיים למסע שלי לפולין,והמסע הזה נשאר טבוע עמוק בתוכי,ולא פלא שבכל פעם ,אפילו סתם ביום בהיר אני מוצאת את עצמי יושבת ומעלעלת ביומן המסע,בתמונות. הרבה מתובנות המסע חדרו אליי למעשה, רק לאחר החזרה ארצה,כי לעיתים לבני אדם לוקח זמן לעכל מה שראו וחוו. ביה"ס שלנו עובד עם חברה הנקראת "מול נבו" שמורכבת כולה ממדריכים שפרשו מחברת "המעורר",וברובה עוסקת החברה במסע התחקות אחר ערך האדם,ומאפשרת לכל נער ונערה היוצאים למסע להתחבט בדילמות,לשאול שאלות,ולכן בסוף המסע כל אחד יוצא משם עם ערך אחד או יותר. ביה"ס שלי משתייך לתנועת הנוער "השומר הצעיר",ואני לא אשכח את היום האחרון למסע,ולא בגלל ההתרגשות לקראת החזרה,להיפך. לא אשכח את כולנו מתהלכים במסלול הגבורה לבושים בחולצות "השומר הצעיר" בקור מקפיא עצמות,ביד דגל התנועה לצד דגל המדינה. לא אשכח את הביקור וההדרכה בצמוד לחוות ההכשרה "גרוכוב",לא אשכח את ההתרגשות שלי בעצם העמידה כחניכה בתנועת נוער,וכדור שלישי ,כנינה של נספי השואה. לא אשכח את הטקס באנדרטת רפפורט,בגשם שוטף עמדנו ושרנו את המנון הפרטיזנים,ולאחר מכן את התקווה,אני חושבת שכל כך התרגשתי שהדמעות זלגו. איך אפשר לומר שפולין כולו מסע תענוגות?, נכון יש חלקים שבהם יש יותר חופש לחברי המשלחת,אבל אין זה אומר שכל המסע מורכב מכך. עוצמת החוויה של כל אחד שיוצא משתנה,זה עלול להיות תלוי בהדרכה,באנשי עדות [אם יש,מה שלמשלחת שלי למשל לא היה],ובעזרת הדימיון שמאפשר לך לדמיין כיצד כל האתרים והמחנות היו נראים. אני מזמינה את מריה שכתבה את הכתבה,לבוא לפורום הזה,ולהיווכח שהמסע לפולין משפיע כמעט על כל אחד.

 

[Euterpe]

אני יצאתי מבית ספר דתי ו..

אצלנו זה לא היה ככה, ממש ממש לא. דיברתי עם הרבה חברים מבתי ספר חילונים שיצאו למסע והם אכן חזרו עם מלא מוצרים פולניים למיניהם, היה להם זמן לעשות שופינג (גם בשבת) ולא מזמן שמעתי שלוקחים תלמידים ישראליים למועדונים פולניים כדי "שלא נחשוב שכל הפולנים רעים". מה זה אמור להיות?! לאן התדרדרנו? לנו בפולין לא היתה דקה חופש במשך היום, רק בערב ובאוטובוס (שגם שם ראינו מידי פעם סרטים). ניצלנו כל דקה שם ללמוד ולנסות להבין איכשהו. לא נוסעים לפולין בשביל שופינג. אז נכון, היו מלא צחוקים, באמת, ככה התפרקנו. אבל במקומות ההם, לא יכולנו שלא להצתמרר, זה היה דבר טבעי וזה בא מהלב. מי שלא בא למסע הזה במטרה לנצל כל דקה- חבל על הכסף והזמן. גם בשבת הסתבבנו בין בתי כנסת וקהילות יהודיות, לא עשינו לנו יום חופש. אז כדאי שמשרד החינוך יתפוס את עצמו בידיים. כמובן אני מכירה גם חברים מבתי ספר חילונים/פחות דתיים שבאמת ניצלו את השהות שלהם שם ואני לא באה נגד חילונים או משהו כזה...