מה דעתכן על שרשור חוכמות?

[חייבתלהגיב]

מה דעתכן על שרשור חוכמות?

 

[חייבתלהגיב]

שאני אתחיל

?

השבוע היה לבת מספר שתיים יום הורים, ובמסגרתו בערב נפגשתי גם עם המורה שלה לדוברי אנגלית. הבת הקטנה (4 וחצי) באה איתנו.
היא דיברה קצת אנגלית כדי להראות למורה שהיא יודעת - למשל אמרה butterfly, אבל כשהמורה ביקשה ממנה להסביר מה זה (המורה דיברה רק אנגלית), היא לא ידעה, כמובן, איך לתאר במדויק מה זה פרפר.
טוב, כשנפרדנו מהמורה והלכנו לכיוון הדלת המורה אמרה לנו "It was nice seeing you", אז הקטנה ענתה לה "It was nice meeting you".
התפעלנו מאוד מההבנה שלה של השימוש במשפט הזה (שמשתמשים בו רק בפגישה ראשונה עם מישהו), אז בשיחת הסקייפ השבועית עם אמא שלי סיפרתי לה את האנקדוטה שכתבתי לעיל, כשהילדה יושבת לידי.
ברגע שסיימתי להגיד לאמא שלי שהיא אמרה "It was nice meeting you", הקטנה הוסיפה "Because I don't know her!".

 

[danakama10]

יש הבדל בין חוכמות

לבין נסיונות להשווצות, או אפילו סתם אנקדוטות לא מעניינות שכל ילד אומר. וכן, כולם כבר יודעים שהילדות שלך יודעות אנגלית וגאונות ויפות, כמו רוב הילדים של רוב ההורים פה. את ההתפארות בזה כדאי להשאיר לאוזני בני המשפחה הקרובים ביותר, בן זוג סבים ודודים, וחברה אחת שתיים הטובות ביותר. את כל השאר זה לא בדיוק מעניין, מקסימום ירחמו על האמא שאין לה אפיק אחר מאשר האינטרנט.

 

[חייבתלהגיב]

אכן, זה שרשור שבו משוויצים בחוכמות של הילדים המתוקים.

אם הילדים שלך עשו משהו כזה, את מוזמנת בהחלט להשתתף!
וכפי שאת יכולה לראות, השרשור עצמו מכיל דוגמא לכך שאני חולקת את החוכמות האלה גם עם הסבתות וכו'. חבל שבמקום להתפעל מההתפתחות המופלאה של ילדים, את אכולת שינאה וקינאה בכל העולם.

 

[danakama10]

אני חושבת שכדאי שתלמדי

מה זה חוכמות - דברים משעשעים שקטנים אומרים כי הם לא מבינים משהו, ואותנו, שכן מבינים, זה מצחיק כי זה מראה איך ילדים רואים את העולם. להסיק שאם יש מילה נשים יש מילה נישה, זה חוכמה משעשעת.
שרשור שוויץ כמה הילד שלי חכם מוצלח ויפה, זה לא שרשור משעשע ונעים, זה השווצה של אמא שלא מודעת לעצמה. הילדה יודעת מה זה meet, נהדר. הילדה רוצה פנקס כמו לאחותה. נהדר. לכל אמא יש עשרות אנקדוטות כאלו מדי יום. אבל רוב האמהות מבינים שזה נכנס לקטגוריה של - who else cares (מלבד המשפחה הקרובה והחברות הסופר טובות).
את לא היחידה אגב. יש בכתה של בני אמא אחד שלא יכולה להרגע מכמה הבת שלה חכמה. כשיוצא לי להקלע לשיחה איתה, זה תוך דקה מגיע לנפלאות הבת שלה, פרטי פרטים של מה היא אמרה, איזה ציונים קיבלה, מה המורים אומרים עליה, איזה חוגי העשרה נהדרים היא עושה, איך לא להאמין שלה, האמא, לא היה מושג עד לפני שנה כמה הילדה מחוננת, ועוד ועוד ועוד. אני מהנהנת, מחייכת, ובלב חושבת - מסכנה, אין מישהו שיפתח לה את העיניים? וגם, עד כדי כך האישור של הסביבה חשוב לה? היא יכולה להנות מההצלחות הבת רק כשהסביבה שותפה? אחרת זה לא נחשב? עצוב.

ו... שנאה וקנאה בכל העולם?

הפוסל במומו פוסל.

 

[חייבתלהגיב]

סבבה, אז שכחת מה זה חוכמות.

אולי פשוט תעברי לגלוש בפורומים של ארה"ב ותשחררי אותנו מהשטויות של מי שפשוט לא מבינה כבר על מה מדברים? תודה!
אגב, פורום בתפוז הוא ב-ד-י-ו-ק מקום שבו אפשר להשוויץ בחוכמות של הילדים וליהנות יחד מכמה ילדים הם חכמים. הרי אף אחד פה לא מכיר אותי או את הילדות שלי אישית, וזה לא אומר לו כלום שהן עשו את זה מלבד "אילו דברים ילדים עושים". להשוויץ בפני הורים של ילדים אחרים מהכיתה זה פשוט הזוי. כמו כן, אני בכלל לא מנסה להעמיד פנים שהתפקוד של הילדות שלי מושלם - אני מתארת גם את הקשיים שלהן, מתייעצת, וכו' - אלה שני פנים שונים של האנונימיות בפורום. אין בעייה להשוויץ בחוכמות ולהתמוגג מהן כמו שאין בעייה לפרט בעיות - אין לזה השלכות כלשהן על הילדות או עליי, כי אף אחד לא יודע במי מדובר.
כמו כל הילדים, ההתפתחות של הילדות שלי רצופה בחוכמות מפליאות לצד קשיים. אנחנו לא בתחרות פה, אנחנו פה כדי לדון בחייהם של הפעוטות שלנו - בכיף ובקושי, בהתמוגגות ובהתמודדות.
בן כמה הפעוט שלך, אגב?

 

[danakama10]

שוין

תמשיכי לקבל היי מהשווצות קבועות בגאוניות בפורום(ים). פאתטי, אבל הפורומים הם פתוחים. מוכנה לשקול את הצעתך לא לכתוב פה, אם את מתחייבת להדיר רגלייך מפורומים להם אינך קשורה גיאורפית או דמוגרפית. אין סיכוי, מה?

 

[חייבתלהגיב]

אף אחת? אז אני מוסיפה אחת טרייה מהבוקר:

"החיידקים הטובים והרעים שבגוף, המים ששותים הם הים שלהם".

 

[איןאריותכאלה]

עברית קשה שפה

הגדולה שלי סיפרה על משהו שנלמד בכתה לגבי נשים, לצערי התוכן נשכח ממני, אבל זה היה בערך ככה: נשים יכולות לעשות כך וכך, וזה סימן שכל נשה יכולה!

 

[חייבתלהגיב]

אכן העברית בעייתית משהו...

 

[חייבתלהגיב]

ואחת שקצת עצבנה אותי מהיום:

היא: "אני רוצה שתקני לי גם פנקס כזה" (כמו של בת מספר שתיים).
אני: "לא קנינו אותו. היא קיבלה אותו במתנה, ואני לא יודעת איפה קונים כזה פנקס".
היא: "איפה היא קיבלה אותו?"
אני: "ביום הולדת של X מהכיתה שלה".
היא: "אז תשאלי את X איפה הם קנו את הפנקסים, ותגידי לה שאחות שלה רוצה פנקס כזה גם"

 

[פרפרי אהבה]

אני אומרת לקטנה להגיד "אמא" (יודעת ואמרה כמה פעמים כבר)

אומרת לי "אבא" מיליון פעם רצוף ואז מוציאה לי לשון

&nbsp
(יודעת שיותר קל להגות אבא מאשר אמא, אבל היא כבר אמרה "אמא" ואפילו לפני "אבא").
&nbsp
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]