היא נורא ארוכה, ומאד חוזרת על עצמה
קצת קיצרתי, וברשותך אני מצרפת. לטעמי יש מקום לעוד קיצורים ואיחודים (כל מהש קשור להנקה - ביחד. כל מה שקשור לבדיקות - ביחד...). כשהולכים ללדת בבי"ח צריך לזכור בפני מי עומדים. הם ידעו את ההיסטוריה המיילדותית שלך, למשל. אין להם זמן ואין להם סבלנות לקרוא את הנימוקים שלכם. הם רוצים (וגם זה מוטל בספק) לדעת מה אתם רוצים, לא למה אתם רוצים. ופרקטית, מי שצריך להכיר את תכנית הלידה הכי טוב הם את ובן זוגך. בן זוגך צריך לשחות בחומר, לדעת לשאול תמיד "האם אפשר לחכות עוד קצת?", והכי חשוב, לדעת שהתכנית גמישה, ושאת בסופו של דבר מחליטה, ז"א, שאם את פתאום משנה את דעתך ורוצה אפידורל, הוא לא אומר לך "אבל מותק, החלטנו שלא לוקחים אפידורל". הוא אומר לך "אפשר לחכות עם זה עוד קצת?".