מה דעתכן ?
אני אפילו לא ממש זוכרת את הארוע אבל בגדול לפני כשבועיים הנכד ואמא שלו בקרו אותנו. הנכד אכל א. ערב, חביתה ירקות ואני בקשתי שיתנו לו גבינה לבנה 5% ולא קוטג עם הנימוק שאיכשהו יצא שכמעט ולא נשאר קוטג ובן אחר שלי צעיר שגר איתנו (לא אבא של הילד) אוכל א. ערב רק קוטג וביצה. הוא אוכל רק את זה. אני מדגישה שהצעתי גבינה לבנה רגילה/צהובה/תירס/זיתים מקרר מלא בכל טוב וילד שאוכל הכל. בכלל לא הרגשתי שהיתה בעיה בבקשה שלי וגם לא היתה שום תגובה.
לפני כמה ימים הכלה והבן והילדים הגיעו לא. ערב והנכד, בן שנתיים וחצי, הוציא ערימה של 15-20 תבניות חדפעמיות חדשות מהארון ומהאריזה והחל לשחק בהן , להשתולל איתן ולקמט אותן. בקשתי מהבן שלי שיאסוף את התבניות ושיתנו לו משחק אחר, יש המון משחקים בבית. הבן אמר ש"אני אחזיר לך תבניות חד פעמיות, על כל תבנית שהוא הורס אני אביא לך חבילה". בעלי ענה לו "תביא". בעיני זו היתה סתם אמירה כזו שברור היה לי שהיא סתם אמירה כי הרי זה ממש לא הענין, הענין הוא שאני חושבת שאין סיבה לשחק בתבניות חד פעמיות ולפגום אותן הילד מאד חכם ומאד מבין. התבניות נאספו.
למחרת בבוקר הם הגיעו שוב לא. בוקר הכלה הביאה שקית עם כמה תבניות (אולי 2 אולי 4 /6 אפילו לא בדקתי) וזרקה "הבאתי לך קוטג כדי שיהיה לבן שלך מה לאכול". בכלל לא הבנתי למה היא מתכוונת והגבתי בשוק וקראתי בשמה ואמרתי לה "סליחה מה ?" והיא חזרה על המשפט הקודם שלה. לא הגבתי הייתי בשוק. שתקתי ולא הגבתי. הם יחד עם אורחים נוספים התישבו לאכול והלכו יחד עם יתר האורחים כאילו כרגיל.
אני יודעת שאין מצב לתאר את מערכת היחסים הכללית ביננו ואולי אין זה רלוונטי כלל (אני חשבתי שהמערכת ביננו טובה ואני חמות מאד עוזרת בכל מיני אופנים, אנחנו הורים שמאד עוזרים לזוג הזה) אבל לפחות בענין האוכל, זו ממש לא הפעם הראשונה שהוא אוכל אצלינו, חחחח, ההפך הקיצוני הוא הנכון ולפחות הוא כל שבוע כאן לפחות לארוחת ערב אחת וגם הוריו.
תודה על דעתכן
אני אפילו לא ממש זוכרת את הארוע אבל בגדול לפני כשבועיים הנכד ואמא שלו בקרו אותנו. הנכד אכל א. ערב, חביתה ירקות ואני בקשתי שיתנו לו גבינה לבנה 5% ולא קוטג עם הנימוק שאיכשהו יצא שכמעט ולא נשאר קוטג ובן אחר שלי צעיר שגר איתנו (לא אבא של הילד) אוכל א. ערב רק קוטג וביצה. הוא אוכל רק את זה. אני מדגישה שהצעתי גבינה לבנה רגילה/צהובה/תירס/זיתים מקרר מלא בכל טוב וילד שאוכל הכל. בכלל לא הרגשתי שהיתה בעיה בבקשה שלי וגם לא היתה שום תגובה.
לפני כמה ימים הכלה והבן והילדים הגיעו לא. ערב והנכד, בן שנתיים וחצי, הוציא ערימה של 15-20 תבניות חדפעמיות חדשות מהארון ומהאריזה והחל לשחק בהן , להשתולל איתן ולקמט אותן. בקשתי מהבן שלי שיאסוף את התבניות ושיתנו לו משחק אחר, יש המון משחקים בבית. הבן אמר ש"אני אחזיר לך תבניות חד פעמיות, על כל תבנית שהוא הורס אני אביא לך חבילה". בעלי ענה לו "תביא". בעיני זו היתה סתם אמירה כזו שברור היה לי שהיא סתם אמירה כי הרי זה ממש לא הענין, הענין הוא שאני חושבת שאין סיבה לשחק בתבניות חד פעמיות ולפגום אותן הילד מאד חכם ומאד מבין. התבניות נאספו.
למחרת בבוקר הם הגיעו שוב לא. בוקר הכלה הביאה שקית עם כמה תבניות (אולי 2 אולי 4 /6 אפילו לא בדקתי) וזרקה "הבאתי לך קוטג כדי שיהיה לבן שלך מה לאכול". בכלל לא הבנתי למה היא מתכוונת והגבתי בשוק וקראתי בשמה ואמרתי לה "סליחה מה ?" והיא חזרה על המשפט הקודם שלה. לא הגבתי הייתי בשוק. שתקתי ולא הגבתי. הם יחד עם אורחים נוספים התישבו לאכול והלכו יחד עם יתר האורחים כאילו כרגיל.
אני יודעת שאין מצב לתאר את מערכת היחסים הכללית ביננו ואולי אין זה רלוונטי כלל (אני חשבתי שהמערכת ביננו טובה ואני חמות מאד עוזרת בכל מיני אופנים, אנחנו הורים שמאד עוזרים לזוג הזה) אבל לפחות בענין האוכל, זו ממש לא הפעם הראשונה שהוא אוכל אצלינו, חחחח, ההפך הקיצוני הוא הנכון ולפחות הוא כל שבוע כאן לפחות לארוחת ערב אחת וגם הוריו.
תודה על דעתכן
