מה דעתם של הסבים על האימוץ?

[משתפרת]

אין לי מושג איך הגיעה ההודעה ההיא

חיפשתי שוב
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=74&MessageId=67486743

 

[amalia31]

מה דעתם של הסבים על האימוץ?

לא כל הסבים והסבתות היו שותפים להחלטה לאמץ... אצלנו הייתה התחברות מיידית והם נכנסו ישר לתפקיד המלא של הסבתאות - מתוך ארבעת ילדנו שלושה אומצו בגילאי 2-4.5 שנים והאחרונה בגיל 10 ימים - ארבעתם קבלו את אותה האהבה שהעניקו לילדיו הביולוגיים של אחי.
ברוב המקרים כמעט ואין הבדל ביחס של הסבים בין הנכדים המאומצים וביולוגים... אלא שבכל זאת יש משפחות שחשות אחרת.

אנחנו מקיימים מפגש סבים וסבתות מאמצים עם הורים מאמצים להרצאה ופאנל על התחושות השונות במשפחה.
המפגש יתקיים בעין המפרץ ביום 17.12.15 בשעה 20.00.
אשמח לשמוע את דעתכם.

 

[KallaGLP]

יש לעשות הפרדה בין יחס לאימוץ לבין יחס לנכד/ה מאומץ/צת.

במשפחה שלנו הייתה התנגדות עזה לרעיון האימוץ (יש לציין שכבר הייתי אמא לילדים ביולוגיים), בעיקר מתוך חשש שאני "מכניסה ראש בריא למיטה חולה" ושחבל לסכן את המשפחה שכבר יש. אך ברגע שהמעשה נעשה והנכדה הגיעה לארץ - היא זכתה לאהבה וליחס זהה לחלוטין לאחיה הביולוגיים. בדיעבד, מהרגע שהיא הפכה לחלק מהמשפחה, לאף אחד כבר לא היה אכפת איך היא הגיעה לתוכה.

 

[חייכנית2]

אני חושבת שזה מאד אינדיבידואלי

וגם קשור במודע ופחות במודע בעמדות פרלימינאריות כלפי אימוץ,שיש לכולם וגם ביחס רגשי אל הילדים [=ההורים המאמצים]שנמנע מהם פרי בטן או שהחליטו את ההחלטה המיוחדת לאמץ מסיבות אחרות.
בכל מקרה ,אצלנו מממלכת הסבתאות/סבאות יש רק סבתא אחת,והחיבור של הנכד המאומץ[הבן שלי] איתה הוא חיבור נשמה.הם עסוקים בהרבה פעילויות משותפות- סבתא גוזרת לו כתבות מעניינות מעיתונים,נזכרת בשפה הערבית שלמדה באוניברסיטה בעבר רחוק ועוזרת לו בשיעורי הבית בשפה הזאת,יוצאת איתו לקונצרטים וסרטים [כן כן ממש לאחרונה ראתה איתו את האחרון של ג'יימס בונד ונזכרה בגירסאות של ימי צעירותה..]ומשוחחת איתו על ענייני דיומא.
כשהיה בן תשע נולדה לו בת דודה ,כלומר ,ילדונת מתוקה ,היום בת ארבע וחצי ונכדה ביולוגית לסבתא הזאת. אין שום הבדל באהבה הגדולה ובהקדשה הגדולה שיש לסבתא לשניהם.ככה מהשנייה הראשונה....


אני יודעת על קשיים במשפחות מאמצות אחרות.שלפעמים לא קל לסבים לקבל את הילדים שאומצו במקרים של קשיים,הייתי מאד ממליצה שהנכדים המאומצים לא רק יגיעו לסבתא וסבא רק בזמנים של כינוס המשפחה המורחבת ,שבתות חגים וארועים,אלא שההורים ייצרו וייזמו הזדמנויות אחרות של התקרבות אקסקלוסיבית בין המאומצים לסבים.אני חושבת שלא נכון לשקוע בציפיה נכזבת ועלבון ומחשבות על אפלייה אלא כדאי מאד להתאמץ ולקרב .
בהצלחה בכנס! לא נגיע כי אנחנו רחוקים וביום הזה במיוחד גם עסוקים אב אני רואה את החשיבות בכינוס כזה,אני משוכנעת שיהיה תומך ונעים.

 

[דניאלהI11111]

יוזמה מקסימה! בהחלט יש סבים שלא פשוט להם ואחרים שזה טבעי להם

 

[משתפרת]

את מעלה את הנושא בשבוע בו חלה האזכרה של אמי ז"ל

צירוף מקרים.
לפני כמה שנים תיארתי בפורום כיצד אמי קבלה את הבן שאימצנו.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=74&MessageId=159747692
עם האמא של האיש היה סיפור שונה, היא היתה ניצולת שואה שיחסיה עם העולם לא היו פשוטים. סיפרנו לה שאנחנו עומדים לאמץ מעט לפני הנסיעה להביא את לינדו, וציפינו לתגובה בסגנון "מה אתם צריכים את זה". להפתעתנו היא חשבה והגיבה "הבת של זה (מכר מהעבודה) אימצה תינוק, וזאת (השכנה) הביאה ילד מברזיל.", כלומר כך היא נתנה לנו לגיטימציה. כשהבאנו את לינדו הוא פשוט כישף אותה והיא נשבתה בקסמו. הוא היה הנכד המועדף.

 

[fatfat]

אצלי כשסיפרתי להורי על הכוונה

ההתייחסות היתה מאוד אוהדת וחיובית והורי אף הבטיחו לממן את התהליך. כשהתבשרתי שזה יהיה אימוץ עם שלט והודעתי במשפחה שהבנות שחורות אבי אמר: אז מה. אם לא תשי מזה אישו זה לא יהיה אישו ובהמשך לא הבין מדוע אני לוקחת אותן למפגשים של משפחות "זברה".

מהרגע שהבנות הגיעו הן זכו ליחס שווה ככל שאר הנכדים. אצלנו בפסח נהוג שכל הנכדים "גונבים" יחד את האפיקומן מעורך הסדר והוא צריך להבטיח לכל ילד מתנה שיבקש (כמובן שמראש מגבילים את הסכום) תמורת החזרתו. בפסח הראשון שהפשושות חגגו איתנו הן היו בנות שנתיים ושלוש וביקשו בלוני הליום בצורת דורה. אבי ז"ל הבטיח להן את הבלונים והתעקש לתת בנוסף את הסכום שהוקצה לכל ילד. כשאמרתי לו שאין להן עדיין ערך לכסף ועבורן בלון הליום הוא שווה ערך למשחק מחשב שביקש האחיין הוא נה: זה שהן עוד לא מבנות זה לא אומר שצריך לנצל את זה. הן תקבלנה כמו כולם.

והבנות גם נרשמו כיורשות שלהם כשאר הנכדים, נושא שחשוב מאוד שיופיע מפורשות בצוואה כיוון שילד שאומץ יורש את הוריו אך לא את משפחתם.

 

[China8]

אצלנו

היה הבדל גדול בין היחס של הוריו של בעלי, אירופאים שקיבלו את הרעיון באהדה גדולה וללא שום פליאה, ליחסה של אמא שלי שהתנגדה בהתחלה נחרצות לרעיון, בעיקר בשל החשש מן השוני החיצוני הבולט.
לאחר האימוץ וההיכרות עם הנכדה החדשה והיחידה אמא שלי משוגעת עליה ויש אהבה גדולה והדדית ביניהן.
דווקא הסבים מן הצד השני שתמכו ברעיון נשארו די מרוחקים, אבל אולי בעיקר בשל גילם המבוגר...

 

[amalia31]

הזמנה לשיח רב דורי - מוזמנים סבים והורים מאמצים

 

[סביון1]

אצלנו כל הארבעה, שיחיו, קיבלו את הנכדים בשימחה רבה ומכל הלב

בצד של בעלי הילדים שלנו הגיעו אחרי הרבה שנות המתנה לא רק לילדים, גם לנכדים. הנכדים הבוגרים יותר לא היו בארץ כאשר אימצנו. וכך יצא, שהילדים שלנו זכו ליחס של נכדים יחידים למשך כמה שנים. והם בהחלט פונקו בהתאם.

 

[מעין686]

תמיכה וספק

ההורים שלי דחפו לאימוץ והיה נגד הטיפולים, שניהם עם ידע ברפואה ובעצמם היו בתהליך של אימוץ לילד שני כאשר נכנסו להריון איתי, יש לי בני דודים בגילי מאומצים ומבחינתם זה הדרך להקים משפחה...
ההורים של בעלי ניסו לתמוך אבל עם משפטים כגון - "עכשיו תצליחו להיכנס להריון!" "אבל לא תפסיקו לנסות גם טיפולים?" "העיקר שתאמצו תינוק שרק נולד" "אולי תנסי דיקור/ קוצינג/ פרופסור מומחה... לא באמת ניסיתם הכול"
עם כול זה אני יודעת שברגע שנאמץ והם יפגשו את הילד/ה הם יאהבו אותה כמו שאר הנכדים, רק חוששת ממשפטים שהם יכולים להגיד בגאווה אבל עדיין פוגע כגון "יש לנו X נכדים, אחד מהם מאומצת..."
מעין