שאלה מצוינת../images/Emo13.gif
למרות שקשה לי לענות על זה, אני מאוהבת בכל האלבומים, וקשה לי לציין אחד שאליו הכי התחברתי. אני חושבת ש"רק בנאדם" ו"ערב ערב" (אני גם מאוד אוהבת את "מחכים למשיח", אבל אם אני חייבת לדרג, הוא לא יהיה הראשון). לגבי השאלה "למה": רק בנאדם הוא האלבום שאיתו התחלתי לשמוע את שלום, ויש לי אליו סנטימנטים, והוא מאוד קרוב אלי, כי כשאני מאזינה לו, אוטומטית נלווית התחושה הזאת של ההתלהבות הראשונית, כשרק גיליתי אותו, וכל שיר היה בבחינת תגלית של עולם ומלואו...הטקסטים שם מאוד עוצמתיים ואמיתיים, ומאוד מדברים אלי. מדהים איך שהשיר "רק בנאדם", שנכתב לפני 20 שנה בערך, נשאר רלוונטי כל כך להיום. "נהמת הדממה", "אין קשר", "על שפת הנחל הזורם", וכמובן "נגד הרוח" פשוט משאירים אותי פעורת פה, כל פעם מחדש. לגבי "ערב ערב": קודם כל- האלבום הזה מרגיע אותי. תמיד ראיתי את האלבום הזה כמן 'מסלול חיים' שכזה- יש בו שיר לכל סיטואציה. מן שביל כזה שבוחן את מערכות היחסים (אם לא הייתי אוהב, כשבינינו קריר, לעולם לא וכו'), דרך תחושות של אדם עם עצמו, כגון הליקופטר, אוזניים לטלפון וערב ערב,דרך השיר העצוב, המקסים והאישי "בצעירותי", שמדבר על פטירת הורה, כשהתמונות בדיסק הן תמונות מסע כאלה, של דרכים בזמן נסיעה או של תמונה המצולמת דרך השמשה הקדמית של האוטו. כשאני מאזינה לאלבום, אני מרגישה שאני נסחפת בדרך ששלום סלל במהלך כל האלבום הזה. וזה מהפנט אותי...אני כל כך אוהבת את הדיסק הזה! היה מספיק דגש על ה"למה"?