לא נמאס לך מהבדיחה הזאת../images/Emo35.gif../images/Emo66.gif
כל פעם אותה בדיחה ששמענו אותה לפני כמה חודשים עם הסיפור המחיק על למה מוניקה נקראים כך. למי שפספס את הסיפור: יהלי נולד בכפר קטן מחוץ לחיפה, עצוב ומיותר למשפחת סובול. הוא גר בכפר קטן, שאם היתה בו חתונה, אז החתן היה גם הכלה. אביו ואמו היו הוריו היחידים, מה שהשפיע עליו קשות כל ימי חייו. הם ניסו לעודד אותו ואמרו לו "תדעודד בנינו, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע." אז הוא התעודד והמצב באמת נהיה יותר גרוע. מול ביתו הצנוע, היה צריף דל ורעוע, ובו גרה ילדה דלה ורעועה. כל יום היא היתה משחקת בחצרה בתופסת, לבדה. יהלי כל יום בדרך לביה"ס היה מחייך אליה בפה צוחק. קראו לה מוניקה סקס, אם קראו לה. כש, כשקראו לה. אך המזל אזל ואסון מצער פקד את משפחת סובול. אביו של יהלי, שהיה אלוף אסיה בדוקים, נפצע קשה כשנפל על דוקיו. לשם השמועה הנוראה חלתה אמו של יהלי במחלה וטרינרית קשה, וגדל לה זנב. יהלי הבין שעליו לשאת את עול המשפחה על כתפיו, הוא לא הסס לרגע וברח מהבית. הוא נדד ימים ולילות, ללא מזון, ללא אוכל, ללא כלום. עד שיום אחד, הוא פגש בצעיר מזוקן, יושב על אם הדרך ובוכה. שאל אותו יהלי בפה צוחק: "מה לך מזוקן, שתבכה ללא מעצורים?" ענה המזוקן בפה עונה: "שמי פיטר, והלכו לי הברקסים. חוצמזה יש לי קוץ ברגל". הוציא לו יהלי את הקוץ ושם לו חדש. פיטר אמר "אייי!" ונעלם. באותו ערב שכב יהלי על אם הדרך, והיא נתנה לו. ובעוד קורי שינה וסתם לכלוך עוטפים את פניו, דמותה של מוניקה סקס, הילדה הקטנה מהכפר הקטן, אהובת נפשו, צפה ועלתה אל מול עיניו, לבושה במכנסי התעמלות נעלי פלדיום ותחבושת אלסטית, שיערה הנושר התרומם ועף לו ברוח, ידיו הושתו לעברה וכמעט נגעו בה ופתאום... באותו רגע הרגיש יהלי יד רכה מלטפת את כל גופו. הוא פתח את עיניו בפה צוחק כמובן, ולצידו ראה את פיטר, והוא מאד מאד חברותי. פנה אליו פיטר ואמר לו: "אם תמשיך ככה, תרחיק לכת יא שמנדריק. הקם לך להקה, ושם תמצא את אושרך". לא עברו 20 שנה, עברו 15. יהלי נעמד לו על הבמה, סולן להקה גאה ומאושר. ומדי הופעה היתה באה מוניקה סקס ובקולה הצלול צועקת לו "יהלי תעשה לי ילד", והלכה לה לדרכה. "יהלי תעשה לי תאומים!", והלכה לה לדרכה. "יהלי תעשה לי סנדוויץ´!", והלכה לה לדרכה!!!. ואז עלו המחירים, והמעריצים הפסיקו לבוא, אבק כיסה את הבארבי ועכבישים וג´וקים מצאו את ביתם בין המגברים והגיטרות, המיקרופונים והקלידים, הבאר והבמה, ופניה הזוהרים של מוניקה סקס לא נראו שוב ולא מילאו את החלל הריק שנותר בליבו של יהלי. רק הזיכרון נשאר. ובלילות חורף קרים, יושב יהלי, עצוב ומיותר, ושר.... "כבר שנה אני מנסה להאחז בתקוה שמשהו יחזיר אותה אלי אולי זה יהיה זיכרון שיעבור בראש שלה או איזה שיר שהיא תשמע שיזכיר לה אותי. כל פעם שעוברת ברחוב חיפושית כחולה נדמה לי שהיא בתוכה, שהיא תעצור במורד הרחוב, היא ממשיכה היה לך ת´צ´אנס שלך, עכשיו היא ברחה עכשיו היא ברחה, לא יודע מה לעשות עם כל האהבה שנשארה עכשיו היא ברחה, לא יודע מה לעשות עם כל האהבה שנשארה עכשיו היא ברחה אם יכולתי לראות שהסוף קרוב לא הייתי מדבר כמו שדיברתי למה כ"כ קשה להבין מתי זה זה ולהעריך את מה שיש לך כל עוד אתה יכול? כל פעם שעוברת ברחוב חיפושית כחולה נדמה לי שהיא בתוכה, שהיא תעצור במורד הרחוב, היא ממשיכה היה לך ת´צ´אנס שלך, עכשיו היא ברחה עכשיו היא ברחה, לא יודע מה לעשות עם כל האהבה שנשארה עכשיו היא ברחה, לא יודע מה לעשות עם כל האהבה שנשארה עכשיו היא ברחה טו טו טו טו טו..." תודה מיוחדת לגידי גוב על הביוגרפיה על מוניקה סקס.