האמת?
עוד לא ראיתי את הסרט אבל קראתי את הספר לא יודעת איך ולמה אבל זה גרם לי לרצות להילחם עוד ועוד ולא לאבד את התקווה שלי האהבה של החיילים אחד כלפי השני,הדאגה,הכוח והנחישות בעיניים,האהבה למולדת,הרעות והכל, גרם לי בכל זאת לחשוב שבמצנו,מצב המדינה שלנו,השלטון הבלתי יציב והשנאה כלפינו יביאו אותנו לדרך מוצא יחידה-מלחמה.עד שיהיה שקט.ואולי לא יהיה שקט בזמן הקרוב,אבל כשישובי הצפון היו מופגזים באופן קבוע (תשאלו כל תושב מקרית שמונה,הוא יענה לכם איזה חיים היו לו באותה תקופה) אז לחימה היא בלתי נמנעת,חיילים מגנים על המדינה בגופם וזה עצוב וכואב,הם מתים,ואתם אומרים "כל זה בשביל מה?" אני אומרת שכל זה בשביל הדורות הבאים שלנו,שיחיו בשלום בעזרת השם וחלק יגידו שלעולם לא יהיה שלום,אז שידעו שבלי תקווה באמת לא יהיה שלום,ובלי צבא בטח שלא יהיה שלום-לא יהיה פה כלום חוץ ממדינה פלסטינית.
