מה הגבול לקנאה?
חבר שלי (לשעבר) עשה לי סצינת קנאה מטורפת באמצע מועדון כי דיברתי עם ידיד (שהוא לא מכיר,אבל בכיף הייתי מכירה ביניהם בדיעבד) ובגללה הוציאו אותו החוצה. אני ממש התביישתי ולא האמנתי איזה רכושני הבחור. חשבתי שנשכח מהעולם הקטע הערסי-מצ'ואי של "אחי זאת חברה שלי אל תתקרב". ניסיתי להסביר לו שאם הוא היה אומר לי משהו אז אף אחד לא היה נוגע בי בכלל, אבל הוא לא פנה אליי בכלל ולא התייחס אליי, רק דיבר עם הידיד הזה בטון מגעיל.אני לא הכרתי אותו ככה. ואני גם מקווה לא להכיר כזה לעולם. ממש התנהגות של ימי הביניים. האם לכל בחור יש סף קנאה אחר? האם צריך להכיר קודם את הבחור או שיש לכל הבחורים אותו סף קנאה? אני מפחדת ליפול על רכושני כזה שוב.
חבר שלי (לשעבר) עשה לי סצינת קנאה מטורפת באמצע מועדון כי דיברתי עם ידיד (שהוא לא מכיר,אבל בכיף הייתי מכירה ביניהם בדיעבד) ובגללה הוציאו אותו החוצה. אני ממש התביישתי ולא האמנתי איזה רכושני הבחור. חשבתי שנשכח מהעולם הקטע הערסי-מצ'ואי של "אחי זאת חברה שלי אל תתקרב". ניסיתי להסביר לו שאם הוא היה אומר לי משהו אז אף אחד לא היה נוגע בי בכלל, אבל הוא לא פנה אליי בכלל ולא התייחס אליי, רק דיבר עם הידיד הזה בטון מגעיל.אני לא הכרתי אותו ככה. ואני גם מקווה לא להכיר כזה לעולם. ממש התנהגות של ימי הביניים. האם לכל בחור יש סף קנאה אחר? האם צריך להכיר קודם את הבחור או שיש לכל הבחורים אותו סף קנאה? אני מפחדת ליפול על רכושני כזה שוב.