מה הדבר הכי טוב שקרה לכם השבוע?
שרשור של אופטימיות - כולכם מוזמנים להצטרף
אצלי - הבוסית שלי החליטה לתת לי עצות של "חכמה", עצות שהן "לטובתי". היא המליצה לי ללכת עם שחור, כי שחור זה מרזה (למה שלא תגידי ישר ולענין שאני לא 90-60-90, מה שאני במילא יודעת?). עצה שניה היתה לה בשבילי - לבשי בגדים באותו צבע פחות או יותר (אני אוהבת אדום אז אלבש חולצה אדומה ומכנס אדום? מה אני כיפה אדומה?). יש לי חצאית עם "קרעים" "קצוות" - אז קיבלתי המלצה לא ללבוש אותה, כי זה מושך תשומת לב אל הרגליים שלי ואין לי רגליים של בחורה 90-60-90. אז זאת הבוסית שלי. אני לא יכולה להחזיר לה באותה מטבע לשון, כי בכל זאת בוסית זאת בוסית ואני זקוקה לעבודה הזאת. אז אני עונה לה בדרך "סמויה" משלי. את העצות שלה "שמתי" בצד. אני דווקא לובשת את החצאית ושמה על העצות שלה פס. אני באה עם חצאית לא ארוכה במיוחד כדי שיראו את הרגליים הלא דקיקות שלי ומנסה למשוך את תשומת לבה לכיוון הרגליים שלי
ואני כמובן בנוסף לא לובשת בגדים בעלי אותו גוון ויכולה לאבד את השפיות וללבוש חולצה לבנה עם מכנס שחור - ממש "שברתי" את קו המותן והגוף לא "חתיכה" אחת
אז בהתחלה עשיתי את זה כדי להחזיר ביקורת בדרך סמויה ולומר לה בדרך עקיפה שאני שמה פס על הדיעות וההצעות שלך, בהמשך הרגשתי לא טוב עם הדרך שלי הרגשתי שזה כמו לעשות דווקא כי בכל זאת יש משהו בדבריה ואני חושבת שזה גם נכון חלקית, אבל הדרך בה היא אמרה את זה כאילו היא רוצה "לטובתי", אז עם כל הכבוד - לטובתי בלי מרכאות זה לעשות את מה שאני באמת רוצה, אוהבת וכיף לי
מותר לי להוציא מהארון בגדים וללבוש סתם ככה? לא בא לי להיות מסודרת ולא בא לי להתאים את הבגדים טיפ-טופ, אני לא רובוט, אני רק שושי.
שרשור של אופטימיות - כולכם מוזמנים להצטרף