אני מוכן לספר לך למה אני מרגיש ככה:
אז ככה: קודם כל אני בא ממשפחה דתייה ואבא שלי די סגור בדעות שלו על הדת, הוא לא ממש מהפתוחים בקטע הזה! וזה לא שאני מתעקש לחלל שבת ליידו, זה לא שאני יוצא ומבלה ומזדיין מול הפנים שלהם, ממש לא, אני אפילו לא רוצה להיות חילוני לגמרי - אבל היום האמונה שלי גורמת לי לרצות להפסיק ללכת לבתי כנסת, להפסיק כל מיני דברים אחרים וקטנים שעדיין גורמים לי לריב איתו על זה - אני בטוח שאמא שלי מרגישה כמוני בקטע הזה ומבינה אותי אבל היא לא מוכנה להתווכח איתו כי הוא המלך של המשפחה פה!! שנית - וזה אני כבר לא יודע אם תלוי בי או לא - ההורים שלי אף פעם לא הרגילו אותי שכשיש לי בעיה אני פונה אליהם, הם אף פעם לא באו אליי וניסו להתחיל לדבר איתי על סקס, על סמים, על כל מיני דברים חשובים - וזה לא שיש לי בעיות באחד מהתחומים האלה, אני די ילד טוב (לטעמי) אבל אלו שיחות שאני בהחלט מתכוון לנהל עם הילדים שלי!! שלישית - אני לא זוכר איך זה היה כשהייתי ילד קטן אבל מאז שאני בן 14 או 15 אני פשוט דואג לעצמי, אני עובד לא קל בכלל ואני די מממן לעצמי את הכל חוץ מהשכר לימוד כשהייתי בתיכון - הייתי קונה לעצמי אוכל בבית ספר, אני מממן לעצמי יציאות ובילויים, אני קונה כרטיסיות ומשלם על מוניות וכל מיני דברים כאלו. לאחרונה (כבר כמעט שנה) החלום הכי גדול שלי הוא אופנוע - נשמע חומרני, נשמע שיטחי, אני יודע - אבל מה לעשות, זה החלום שלי, זה משהו שיפתור לי כל כך הרבה בעיות וכל כך יעזור לי. אז התחלתי לעבוד קשה מאוד מאוד אחרי הלימודים במטרה שלפני הצבא אני יספיק לאגור כסף ולקנות משהו חמוד, לא תיכננתי לרגע לבקש מההורים הלוואה, לא חלמתי לרגע לבקש מהם עזרה בקטע הזה, אז זהו - אחרי חצי שנה של עבודת רצח - יום ולילה - חסכתי סכום יפה של כסף שיקנה לי משהו חמוד למדי - אז התחלתי לחפש (וההורים שלי מודעים לכל התהליך כן?), יום אחד מצאתי אופנוע שתפור עליי, תפור על התקציב ותפור על הרצון שלי - התאהבתי בו - כבר הייתי יום לפני הקנייה וכשההורים שלי שמעו על זה הם קראו לי ל"שיחה קטנה לרגע", בשיחה הזו הם הסבירו לי שהמצב הכלכלי שלהם לא משהו והכל והם ישמחו אם אני יסכים להלוות להם קצת (הרבה בשבילי) כסף - ההורים שלי - כמובן שאמרתי כן והלוותי להם מייד את כל הסכום שהיה לי וויתרתי על החלום הכי גדול שהיה לי עד היום! אז אתם יכולים להגיד שאני ילדותי, שאני לא מתחשב בהורים שלי, שאני סתם מניאק או לא יודע מה - אבל לדעתי הורים שמגיעים למצב הזה מלחתחילה הם הורים חסרי התחשבות לחלוטין, הורים טכניים ולא שום דבר מעבר לזה, כמו שהם הורים שלי הם יכלו בדיוק לא להיות הורים שלי וסתם להיות איזה מוסד שמגדל אותי - אני מרגיש שאין שום קשר רגשי בינינו ואני רק מחכה ליום שאני יעוף מפה והכל יגמר!!!
