דיני יבמה בקיצור
בס"ד כדרכי, אפתח בהגדרת המצווה תחילה: פרשת ייבום נמצאת בספר דברים כ"ה ה': "כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה..." עד "..בית חלוץ הנעל" מספר כללים : 1)שני אחים שאחד נפטר ללא זרע(כולל גם בנות) חייב אחיו לייבם את האלמנה הנקראת כעת "יבמה" והוא נקרא "היבם". למרות החיוב הזה ישנם מספר תנאים שחל פטור על האח המייבם. תנאי ראשי הוא שאין היבמה אסורה עליו מדין ערווה . למשל שהיבמה היא אחותו או בת וכו'. 2)כמו-כן, יש נשים האסורות עליו מהתורה ויש מדרבנן("שניות לעריות"). 3) גם האסורות עליו מהתורה יש שהן מחייבי כריתות עליו ויש שהן מחייבי לאוין. הנשים האסורות עליו מנויות במשנה הראשונה בגמ' ב' ע"ב. 4)לא רק הנשים האסורות עליו מדין ערווה פטורות מייבום, אלא גם צרותיהן וצרות-צרותיהן ונסביר: (על המונח "צרה", עיין שמואל א', א' ו') א) ראובן ושמעון שני אחים. ראובן הבכור ושמעון הצעיר. שמעון היה נשוי לשרה ונפטר ללא זרע. לראובן בת ושמה שרה, אותה נשא אחיו שמעון. כעת , במות שמעון נפלה שרה לייבום לפני ראובן. ברור שבמקרה זה אסור לראובן לייבם את אשת אחיו שהרי היא בתו (=ערווה עליו מחייבי כריתות). ב) לשמעון היתה אשה נוספת ושמה לאה(לאה נקראת צרה לרחל), לאה זרה לראובן באשר אינה אחת מהערוות האסורות עליו. לכאורה כאשר נפטר שמעון, יכול ראובן לייבם את לאה אף אם אינו יכול לייבם את שרה. אבל, היות שכתוב בפסוק "לצרור", דרשו חז"ל שאף הצרה אסורה לייבום ע"י ראובן. ג)לאחר מות שמעון הלכה לאה ונישאה ליהודה האח השלישי (של ראובן ושמעון)שהרי מותרת ליהודה. וליהודה אשה נוספת ושמה רבקה. רהי במות יהודה , לא יוכל ראובן ליבם את לאה כי היא צרת ערווה (=בתו) האסורה עליו, וכעת גם צרת-צרת בתו(=רבקה)אסורה עליו ולא יוכל לייבם גם אותה. 5)איסור ייבום ערווה נלמד מגזירה שווה "עליה-עליה" כדלהלן: נאמר בפס'(ויקרא י"ח י"ח) : "ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחייה (איסור אחות אשה שהיא ערווה עליו!) ובפרשת ייבום נאמר( דברים כ"ה ה'): "יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה" (היתר ומצווה לקחת אשת אחיו במקום מצווה) למדו חז"ל שכשם שכאן מצווה גם כאן מצווה למעט במקום שישנה עבירה כי נאמר גם : "לא תקח.." כלומר אפילו לשם מצוות ייבום אסור לעבור על איסור אחות אשתו. לגבי שאלתך יש נשים שהן אסורות על היבם באיסור כרת ויש באיסור לאו. למשל, בתו, אמו בת-בתו וכו' - איסור כרת. אבל צרת אשת אחיו או גרושת אחיו הן בלאו. הערה: ברור שישנם פרטים רבים נוספים ולא נגעתי בהם כדי לא להרחיב במה שלא נשאלה השאלה. מקווה שהשבתי על שאלותיך, באם לא יידע אותי ואראה לפרט עוד בס"ד. בברכה
