נערה בטירוף
New member
מה ההבדל בין בדיחה ובין רוע?
יצאתי עם ידיד טוב שלי לפני כמה ימים והוא הביא איתו עוד כמה חברים שאני לא מתה עליהם. הם לא בגילינו עדיין בשלב הילדותי שמחפש רק לעשות צחוק ולא מעניין אותם הסביבה שלהם.
לידיד שלי יש סרטון מצחיק בסלולרי של קוף צורח אז בתור בדיחה כשעצרנו באור אדום שמנו שיא ווליום ברכב בשביל שהרכב שלידינו ישמע יבהל. אחרי כמה דקות ידידה אחרת שלו הציעה לשים אזעקה ולהביל הולכי רגל. מה שמבחינתי היה "לא" גדול. אחרי שהם שמו את זה בפעם הראשונה ביקשתי יפה שלא יעשו את זה כי האזעקה עשתה לי רע והם אמרו שהם לא ישימו לפחות עד שאני ארד מהרכב ואז הם יסעו לסנטר בתל אביב בשביל לעשות את זה שם. כשהגענו לשכונה שלי הם ראו הולכת רגל ברמזור ומיד החליטו שהם חייבים להבהיל אותה ולא משנה כמה צרחתי שזה פשוט רוע ושלא יעשו את זה. רק בגלל שהסרטון לא נטען בזמן הם החליטו שם לשים את האזעקה בזמן שאנחנו בשכונה שבה אני גרה כיום ולא עניין אותם הטענות שלי שזה אמצע הלילה ויבהיל אנשים. אז פשוט ירדתי מהרכב והלכתי. כל כך כעסתי על הידיד הזה. אני לא בטוחה בני כמה הם אבל אני די בטוחה שהם צעירים מאיתנו בכמה שנים.
ואז זה גרם לי לחשוב על ההבדל הדק הזה בין בדיחה ובין התעללות.
כי זה לא קיים רק במקרה הזה, אני חושבת על ילדים בבית ספר איפה הקו הזה בין "ירידה" מצחיקה בין חברים ובין המילה הזאת שעוברת את הגבול וגורמת לאנשים לפגווע בעצמם.
יש כל כך הרבה ילדים שמתאבדים כי מישהו אמר משהו שפגע בהם. אז אני מנסה להבין איפה הקו הזה? ולמה אנחנו לא קצת יותר רגישים לסביבה שלנו ?
יצאתי עם ידיד טוב שלי לפני כמה ימים והוא הביא איתו עוד כמה חברים שאני לא מתה עליהם. הם לא בגילינו עדיין בשלב הילדותי שמחפש רק לעשות צחוק ולא מעניין אותם הסביבה שלהם.
לידיד שלי יש סרטון מצחיק בסלולרי של קוף צורח אז בתור בדיחה כשעצרנו באור אדום שמנו שיא ווליום ברכב בשביל שהרכב שלידינו ישמע יבהל. אחרי כמה דקות ידידה אחרת שלו הציעה לשים אזעקה ולהביל הולכי רגל. מה שמבחינתי היה "לא" גדול. אחרי שהם שמו את זה בפעם הראשונה ביקשתי יפה שלא יעשו את זה כי האזעקה עשתה לי רע והם אמרו שהם לא ישימו לפחות עד שאני ארד מהרכב ואז הם יסעו לסנטר בתל אביב בשביל לעשות את זה שם. כשהגענו לשכונה שלי הם ראו הולכת רגל ברמזור ומיד החליטו שהם חייבים להבהיל אותה ולא משנה כמה צרחתי שזה פשוט רוע ושלא יעשו את זה. רק בגלל שהסרטון לא נטען בזמן הם החליטו שם לשים את האזעקה בזמן שאנחנו בשכונה שבה אני גרה כיום ולא עניין אותם הטענות שלי שזה אמצע הלילה ויבהיל אנשים. אז פשוט ירדתי מהרכב והלכתי. כל כך כעסתי על הידיד הזה. אני לא בטוחה בני כמה הם אבל אני די בטוחה שהם צעירים מאיתנו בכמה שנים.
ואז זה גרם לי לחשוב על ההבדל הדק הזה בין בדיחה ובין התעללות.
כי זה לא קיים רק במקרה הזה, אני חושבת על ילדים בבית ספר איפה הקו הזה בין "ירידה" מצחיקה בין חברים ובין המילה הזאת שעוברת את הגבול וגורמת לאנשים לפגווע בעצמם.
יש כל כך הרבה ילדים שמתאבדים כי מישהו אמר משהו שפגע בהם. אז אני מנסה להבין איפה הקו הזה? ולמה אנחנו לא קצת יותר רגישים לסביבה שלנו ?