מה ההבדל בין משרות המחקר השונות?

yoavb24

New member
מה ההבדל בין משרות המחקר השונות?

אולי זה מעט off, אבל אני משער שפה האנשים יודעים את התשובה (וזה בכל זאת קצת קשור). א. קודם כל, מה מהות התואר פרופסור? הרי יש באקדמיה מרצים בכירים שהם דוקטורים, ויש פרופסורים, אז מה זה משנה, באופן מעשי או לא מעשי (פרט לשאלת היוקרה של השם)? ואיך מחליטים שד"ר פלוני יהיה בשלב כלשהו פרופסור פלוני, ואילו ד"ר אלמוני לא? ב. אני מניח שלגבי שאלות הקביעות וגם לגבי השאלה לעיל מחליטים הבכירים בכל חוג/פקולטה. איך הם יכולים להחליט מי ראוי לקבל קביעות או לקבל קידום, אם אותו המרצה עוסק בתחום שהם אינם בקיאים בו, נגיד. נגיד שה"בוס הגדול" בפקולטה הוא סוציולוג של מגדר, ואילו המרצה שדנים בקידומו הוא סוציולוג שעוסק במיליטריזם - כיצד הראשון יכול להעריך את השגיו של השני, אולי הוא סתם קשקשן שמפרסם מאמרים שאינם מבוססים על דבר? האם מסתמכים באופן מוחלט על פרסומים וכו', בבחינת "אם ז'ורנל נחשב פרסם אותו, סימן שהוא מבין משהו"? ג. דיברתי היום עם ידידה מהלימודים. אבא שלה ביולוג, הוא עובד בחו"ל במעבדה ששייכת לאוניברסיטה יוקרתית. התפקיד שלו מוגדר באופן רשמי Associate Research Scientist. למעשה, הוא מגיש בקשות למענקים, עורך ניסויים ומפרסם מאמרים, דהיינו, לפי הבנתי, עושה את עבודתו של חוקר. לפיכך, במה זה שונה מביולוג שהוא גם מרצה בפקולטה הרלוונטית? שוב, למיטב ידיעתי, להיות מרצה זה הרבה יותר יוקרתי, אבל מדוע, למעשה? הרי בארץ כל הזמן שומעים מרצים שמתלוננים על כך שהם שונאים ללמד, ובעצם מלמדים רק כי אין ברירה, וכי רק כך יוכלו לעסוק במחקר. אז מדוע, בפועל, זה פחות "נחשב" להיות research scientist שבאמת רק חוקר, עורך ניסויים וכותב מאמרים, מאשר להיות פרופסור (או ד"ר) שמרצה באותה האוניברסיטה וגם עוסק במחקר? או שזה שונה בין תחום לתחום? אשמח להארות, בתודה.
 

mummy

New member
שאלות לא פשוטות

דוקטור ופרופסור הן שתי דרגות מקצועיות שונות שהאוניברסיטה קבעה עבור סגל העובדים האקדמי. פרופ' בכיר יותר מדוקטור כלומר בשביל להיות פרופ' אתה חייב להיות דוקטור, אבל לא כל דוקטור בהכרח יהפוך להיות פרופ'. קודם כל כי לא כל מי שמקבל דוקטורט נשאר לעבוד בהכרח באוניברסיטה, יש כאלה שיוצאים והולכים לעבוד בתעשיה או בשוק הפרטי או בכל מקום אחר. שם הם לא יקבלו פרופסורה לא משנה כמה הם יהיו מוכשרים או מוצלחים. ההחלטה לגבי הקידום מתקבלת בועדת קידום שיושבים בה צוות של א/נשים. לא רק שבכל אוניברסיטה הועדות מורכבות אחרת ומתנהלות אחרת, לפעמים בתוך האוניברסיטה בין החוגים השונים והמחלקות השונות יש הבדלים. לכאורה יש קריטריונים לקידום שבנויים מכמות ואיכות הפרסומים המקצועיים, איכות המחקר ואיכות ההוראה, אבל מכיון שאין שקיפות בדיונים אלו, אף אחד לא יודע מה באמת קורה שם. למשל יש טענה שהיכולת שלך לגייס כסף מקרנות מחקר היא פרמטר חשוב בסיכוי שלך לקבל קידום... אני לא חושבת שזה כתוב איפה שהוא ובטח לא בכל מקום. או שכן. האמת, אין לי מושג. עוד לא הגעתי לשם (דרך אגב, צריכים "להגיש" אותך לוועדת קידום, זה לא שאתה יכול על דעת עצמך לבקש, וגם זה שלב לא פשוט בפני עצמו). בכל מקרה הרבה פעמים באמת לא ברור מי כן מקבל ומי לא ולמה. וכל זה עוד מחוץ לפוליטיקות ולתככים שמניעים את התהליך, כמו בכל מקום עבודה אחר כנראה. לגבי הקביעות זה די דומה. יש פרוצדורה של קידום. יש וועדה, שאמורה להיות מורכבת מאנשים מכל מיני התמחויות והם אמורים להיות מסוגלים להתייעץ גם עם אחרים אם צריך... יש המלצות שכל מועמד/ת נדרש להציג ויש להן משקל גדול ממי הן מגיעות ומה התוכן שלהן. הבעיה שגם כאן אף אחד לא באמת יודע מה קורה בדיונים של הועדות האלו ומה קובע ולמה. אין שום שקיפות ואין שום אכיפה של הנהלים. פעם הקביעות היתה צמודה לדרגה המקצועית - כלומר מרצה בכיר זה אוטומטית אומר שאתה מקבל קביעות. היום יש מקומות שבהם מפרקים גם את זה, וזה עוד אחד מהסימנים להתפרקות של המערכת הזו... זה ממש גרוע מבחינת הסגל לפחות. ואחרון - נדמה לי שאבא של ידידה שלך אכן חוקר ועושה כמו עמיתיו המרצים אבל כמו שציינת הוא לא מלמד. זה אומר שנפח העבודה המחקרית שלו גדול יותר. הוא לא מנחה סטודנטים ולא משתתף בועדות פקולטטיות ועוד חובות (זכויות?) של חברי סגל. אני בכלל אל בטוחה מה יותר עדיף, זה ענין של נטיות אישיות מה אתה מעדיף לעשות. ואני גם בכלל לא בטוחה שלהיות מרצה זה יותר יוקרתי, זה שני דברים שונים לגמרי... מה שכן אם הוא היה מרצה, והיה הופך חבר סגל, אולי מתישהו היה הופך להיות גם פרופ' אבל למיטב ידיעתי זה כנראה לא יקרה לו כל עוד הוא לא מלמד. מצד שני, אולי כן. אין לי מושג כי זה בהחלט שונה מתחום לתחום, ויש שוני גדול בין המדינות השונות: בארץ לעומת ארהב ואירופה ושאר העולם. כל זה בקווים מאד כללים... מדובר בתורת הנסתר פחות או יותר, ובאמת צריך לפחות דוקטורט בשביל להבין איך זה עובד, וגם אז לא בטוח שמבינים
 

מרחף1

New member
רק הערה

בחלק גדול מהעולם פרופסור היא לא דרגה אקדמית. בארה"ב לדוגמא, כל מי שמלמד באוניברסיטה נקרא פרופסור (גם אם יש לא רק תואר שני) והדרגות הן: Assistant Professor Associate Professor Full Professor בהתאם לסטטוס, וותק וקביעות. בדרך כלל המשכורת של פרופסור שגם מלמד ומנחה סטודנטים יותר טובה משל Research Professor שרק חוקר.
 

22ק ו ס ם

New member
פרופסור בכל דרגה חייב להיות בעל דוקטורט

לא מכיר מישהו שנקרא פרופסור בארה"ב עם תואר שני.
 
אז אני מכירה

קוראים לזה קליניקל פרופסור וזה מישהו שעשה הרבה ורוצים שהוא ילמד ונותנים לו פרופסורה מהסוג הזה. לא קשור להשכלה קודמת אלא לניסיון. גם בישראל הכרתי כאלו. קראו להם פרופסור והם קבלו את זה בגלל הישגים קודמים. לאחד היה גם דוקטורט אבל הסיבה שהוא קבל פרופסורה לא היתה קשורה (הוא לא לימד באופן קבוע ולא היה חבר סגל - הוא בעצם היה מרצה מהחוץ - הגיע ללמד רק קורס אחד אבל היה איש חשוב שרצה שיקראו לו פרופסור וכך אכן קרה)
 

22ק ו ס ם

New member
על קליניקל פרופסור לא שמעתי

אבל קשה לי להאמין שבארה"ב למשל יהיה אסיסטנט פרופסור שאין לו דוקטורט.
 

מרחף1

New member
אני מכיר

בעל תואר שני במתמטיקה שמלמד בקולג' פרטי בארה"ב ונקרא פרופסור (או לפחות ככה הסטודנטים פונים אליו).
 

LastFlowers

New member
פרופסור קליני = פרופסור זוטר (מבחינת השכלה)

ובישראל הדרגה הזאת בוטלה לפני אי אלו שנים.
 
אני מכירה כמה

רובם הגדול - אנשים שהגיעו מהפרקטיקה לאקדמיה, ומחזיקים בתואר שני בלבד.
 

mummy

New member
נכון. זו לא דרגה אקדמית, זו דרגה מקצועית

זה דירוג של הארגון המעסיק את העובדים לפי וותק קביעות ואני רוצה לקוות שגם יכולות/רמה מקצועית עניינית. נדמה לי שזה מה שכתבתי או לפחות מה שהתכוונתי. בכל מקרה, תודה על התיקון
 

tulkin

New member
ועוד תיקונון...

דוקטור זה תואר שמקבלים מאוניברסיטה ממש כמו תואר ראשון או שני. פרופסור זה שם של תפקיד או דרגה בסולם האקדמי האוניברסיטאי. במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ יש 4 דרגות אקדמיות מקובלות: מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור. וכדי להיכנס לסולם הזה חייב שיהיה לך תואר דוקטור (כמעט... נדמה לי שיש פה ושם מרצים שאינם מחזיקים בתואר דוקטור). בארה"ב יש שלוש דרגות אקדמיות מקובלות כמו שכתבו. ושם, בגלל שיקולים של היצע וביקוש, יש בהחלט פרופסורים שאינם מחזיקים בתואר דוקטור.
 

נברא

New member
רוצה להיות פרופסור?

פרסם הרבה בנושא חם, צטט הרבה ובעיקר - דאג שיצטטו אותך. עבוד עם פיגורות ידועות ופרסם בשיתוף עימם. צור קשרים עם עמיתים בתחום, בעיקר אלו שהם גם עמיתים של מי שיקבע את עתידך... השתתף בכינוסים השתתפות פעילה. דאג להיות מוזמן כמה שיותר ועשה רושם של פעיל ונמרץ. אל תהיה טרבל-מייקר ואל תתן פומבי לתכניות מרחיקות לכת. קח חלק צנוע בניהול אדמיניסטרטיבי של המחלקה. אם תמלא אחר כל התנאים הללו, סיכוי לא רע שתוך 7-10 שנים מקבלת תואר הדוקטור תזכה בקביעות ושנים ספורות לאחר מכן - בפרופסורה.
 

22ק ו ס ם

New member
אולי תסביר לי איך דואגים שיצטטו אותך?

מאוד הייתי שמח אם היו מצטטים אותי אלף פעם רק שאני בספק שזה יקרה.
 

tulkin

New member
האמת שאפשר לשפר את הסיכויים שזה יקרה...

ראשית - להציג את המאמר שלך בכל מקום אפשרי - כנסים, סמינרים מחלקתיים באוניברסיטה שלך ובאוניברסיטאות שכנות וכד' - כך שכמה שיותר אנשים ישמעו את התוכן של המאמר באופן מתומצת. אם שמעת הרצאה על מאמר וההרצאה או הפרזנטציה היו טובים - זה יעודד לקרוא את המאמר. חוץ מזה - כשעושים פרזנטציה יש זמן לשאלות ותשובות, ואז אפשר לעזור לאנשים לחבר את המאמר שלך לתחומי העניין שלהם - מה שולי יגרום להם בעתיד לצטט את המאמר. שנית, אפשר לשלוח לאנשים את המאמר, או תקציר שלו, לאנשים שאתה יודע שתחומי המחקר שלהם נושקים לאלה שלך. אפשר לשאול אותם לדעתם על המאמר, או לחילופין להתייעץ איתם על כיוונים אפשריים להמשך, או סתם לנסות לשוחח איתם סביב נושאי המחקר והעניין המשותפים. אם הם באמת עוסקים במשהו קרוב, ואם למאמר שלך יש באמת תרומה משמעותית, סביר שהם יצטטו אותו במחקר הבא שלהם. אצלנו למשל מאד מקובל שמרצים שבאים לביקור מאוניברסיטאות אחרות (כדי לתת הרצאה בסמינר מחלקתי) - יש להם תוכנית שיחות ענפה למדי עם אנשי המחלקה. אני מניח שלא רק שיתופי פעולה יוצאים מהמפגשים האלה, אלא גם ציטוטים. הרבה יותר קל לצטט אנשים שאתה מכיר. אז תדאג שיכירו אותך. להניח שיכירו אותך רק כי מאמר שלך מופיע בעמודים 833-859 בז'ורנל אחד מני רבים בתחום שלך, ושגם יקראו אותו, ויבינו לבד את חשיבותו - זו תמימות. צריך לעזור לאנשים לעשות את זה.
 

22ק ו ס ם

New member
אני לא יודע עד כמה זה עוזר

וזה יכול להוביל לתוצאה הפוכה. למשל חוקר שנדרש להעריך את המאמר שלך ובביקורת שלו מכניס כמה שיותר ציטוטים של מאמרים שלו. ברור ששיתופי פעולה זה דבר חיובי באופן כללי ויש צורך להראות, אבל בסופו של דבר אם המחקר שלך לא מספיק טוב זה לא יעזור. זה אולי יעזור לקדם מחקר טוב בקצת.
 

tulkin

New member
ברור שמחקר טוב הוא תנאי הכרחי

כל מה שאמרתי למעלה לא שווה כלום אם המחקר שלך לא טוב (תיקון טעות: ראיתי מחקרים גרועים שצוטטו עשרות רבות של פעמים - אמנם אני לא יודע האם מישהו עשה להם "קידום מכירות" אבל זה די מתקבל על הדעת). אבל מצד שני מחקר טוב הוא לא תנאי מספיק לכך שיצטטו אותך. ואז כל מה שכתבתי יכול לעזור. לדעתי די הרבה. אבל אין לי באמת נסיון - מדובר בהשערות בלבד.
 

22ק ו ס ם

New member
אני חושב שמחקר טוב ואמין ישיג תוצאות בטווח

הארוך. אין שום ספק שזה יקח יותר זמן אם לא יכירו אותך ולדעתי בצדק. יש הרבה מקרים של רמאויות או סתם טרחנים שאי אפשר לאמת את עבודתם. אבל רוב המחקרים באקדמיה היום לא עומדים בחלל ריק. אם אתה סטודנט אז יש לך מנחים, ואם אתה בעל משרה אקדמית אז בהכרח יהיו לך קשרים. לא מכיר חוקר רציני שלא עובד עם אחרים, מקבל מהם פידבק וכו'.
 

tulkin

New member
מה שבטוח

להראות את המחקר שלך ולהציג אותו בפני אנשים רבים מאד, ולהיות קשוב לתגובות שלהם ולהצעות שלהם - בהחלט יכול לעשות את המחקר שלך טוב יותר. וגם זה יעזור בהמשך בהבאת ציטוטים.
 

22ק ו ס ם

New member
לגבי הוראה ומחקר

בארה"ב יש קולג'ים שמתמחים בעיקר בהוראה. לרוב אלו מה שנקרא liberal art college, מוסדות פרטיים שמעניקים בעיקר תארים ראשוניים. מרצים שם מלמדים בין 3-4 קורסים בסמסטר ויכולים לעסוק במחקר אבל לא לפי זה שופטים אותם. זה לא נחשב לפחות יוקרתי מלהיות פרופסור במקום אחר ויכול בדיוק באותה מידה להוביל לקביעות.
 
למעלה