תלוי איזה תןצרת קונים
לחם קל זה לחם שעבר עיבוד מלאכותי כדי ליצור את פרוסת הלחם הקלה. כאשר רוצים לבנות בניין גבוה עם הרבה חללים צריך שיהיו יסודות חזקים, אחרת הבניין יקרוס. אותו דבר עם הלחם הקל, כדי שייתפח, מוסיפ לו כל מיני חומרים כמו למשל חומרים מתחלבים, חומרים משפרי אפייה , משפרי מראה וכו' מומלץ לקרוא את הכתבה הבאה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/979376.html#5 רשימת הרכיבים של לחם שבעה דגנים קל: רכיבים: מים, קמח חיטה מלא, גלוטן, סיבי שיבולת שועל, שמרים, קמח שיפון, גרעיני פשתן, פתיתי שיבולת שועל, גרעיני חמניות, מלח, לתת שעורה,
חומר מתחלב (E472e), מח תירס, קמח אורז, דוחן,
חומרים משמרים (E202,E282), קמח סויה,
חומר מווסת חומציות (E330), מעכב חימצון (E300). מכיל גלוטן. הרבה פעמים בדיאטה ממליצים עליו. אין ויכוח שפרוסת לחם מכילה פחות קלוריות מפרוסה שללחם שאינו קל. לדעתי האישית , לחם מאוד לא בריא. לחם מקמח מלא- לחם שמכינים מיחטה שנטחנה בשלמותה. הערך התזונתי גבוה, אבל מבחינה קלוקית דוצה לכל לחם אחר. גם כאן יש להיזהר. קמח מלא, אינו תופח כמו קמח לבן, וכדי להתדבר על הבעיה יש שני פתרונות: לערבב אותו עם קמח לבן, ואם הדבר מצויין על אריזת המוצר - מה טוב. גרוע מזה, שימוש בקמח לבן וצבעי מאכל. ניתן לזהות לחם כזה אם הוא תפח מאוד יפה והצבע החום הוא עז, בהרבה מקרים דומה לקרמל לחם רגיל- יש את הלחם האחיד "השחור" והלבן השינים והטובים שבאים ללא אריזה. הלבן מכיל קמח לבן נטו, השחור קמח שמכיל מעט סיבים. ויש את הלחם השחור ולבן אשר באים בשקית ניילון ופרוסים. גם הם מכילים כל מיני חומרים להארכת חיי המדף לדעתי הטוב ביותר זה לקנות לחם במקום שסומכים עליו מבחינת החומרים ששמים בהם. או גאשר קונים לחם ארוז בסופר, לקרוא היטב מה כתוב על האריזה, האם יש כל מיני חומרים משמרים, משפרי אפייה, צבעי מאכל וכו' ואם יש אפשרות, להכין בבית לבד. עם מכונת לחם זה ממש לא מסובך.
