מה ההבדל העקרוני בין אקלים סובטרופי לח לאקלים ים תיכוני?

yonatan31

New member
מה ההבדל העקרוני בין אקלים סובטרופי לח לאקלים ים תיכוני?

תל אביב נמצאת על שפת הים התיכון, בקו הרוחב 32 צפון. הקיץ בה חם,לח וחסר משקעים.

אם נמשיך מערבה, נחצה את האטלנטי, ונגיע לסוואנה שבמדינת ג'ורג'יה, שם הקיץ חם ולח כמו בתל אביב (ואפילו יותר), אבל הקיץ הוא העונה הגשומה.

אף פעם לא הבנתי מה הגורם היסודי להבדל. לפי ויקיפדיה (ולפי מבט פשוט במבט אזורי אקלים) אקלים סובטרופי לח (גשום בקיץ) מתקיים ביקר בחופים המזרחיים של היבשות, שם הרמה הסובטרופית באוקיינוס (בפני הים?) מביאה אוויר טרופי חם ולח בזרימה אנטי-ציקלונית, ואילו זרמי ים קרים זורמים גם הם בכיוון האנטי-ציקלוני מכיוון הקטבים לאורך החופים המערביים.
עד כמה שהבנתי, האינברסיה שיש בארץ בקיץ מונעת את עליית האוויר והתעבותו. למה בעצם זה לא קורה בחוף המזרחי של ארצות הברית או במזרח אסיה? אילו תנאים שונים מאפשרים הווצרות משקעים שם?



 

yonatan31

New member
ראיתי כמה התייחוסויות לזה אבל לא הסבר חד משמעי.

וגם בחיפוש באינטרנט לא ראיתי הסבר חוץ אחר מזה שאקלים סובטרופי לח נמצא בחופים מזרחיים של יבשות ואקלים ים תיכוני בחופים מערביים.
ממבט על מפה סינופטית של ארצות הברית, האינטואיציה היחידה שאני מקבל היא שבמזרח יש אפיקיות מסוימת ברום ורמה בקרקע באוקיינוס האטלנטי, ואילו במערב יש רמה ברום. האם זה הגורם להבדל, ולמה יש מתכונת של אפיק במזרח היבשת ורכס במערבה - אני לא באמת יודע.

 

חזאייטק

New member
הבדל נוסף

בחוף מזרחי זרימה דרום מזרחית באטמוספירה היא חמה ולחה
בחוף מערבי זרימה דרום מזרחית באטמוספירה היא חמה ויבשה
 

yonatan31

New member
בשני החופים הזרימה צריכה להיות אנטי ציקלונית

לפחות של זרמי הים, כאשר בחוף המזרחי היא מביא אוויר ומים חמים ולחים מקו המשווה, בכיוון דרום מזרח (הזרימה היא לכיוון צפון מערב) ובחוף המערבי זרימה לכיוון דרום מזרח מביאה מים קרירים מהאזור הארקטי.
מצד שני בארץ הים די חם (אולי לא מספיק?)



 

שי גנדל

New member
מזרחית לישראל יש את רכס ההימאליה

הוא יוצר את הרמה הסובטרופית ("שואב" אויר חם ולח מהאוקיינוס ההודי, גורם למונסון ואז מפיל אותו עלינו כשהוא כבר משומש ויבש) והיא האחראית לאינברסיה שיש פה בקיץ.
&nbsp
מזרחית לארה"ב ולאסיה יש אוקיינוס עצום.
&nbsp
זה אולי הגורם להבדל במשקעים בין המקומות.
 

yonatan31

New member
לא נראה לי שזה קשור, הרי האפיק הפרסי

מזרים אוויר לח מהים התיכון החם לפנים הארץ, אנחנו לא מקבלים אוויר מיובש. מה שכן בארץ יש אינברסיה שמונעת מהאוויר הלח לעלות ולהתעבות - למה למשל היא לא קיימת בדרום ארצות הברית?
 

שי גנדל

New member
בדיוק

הרמה הסובטרופית יוצרת את האינברסיה הזו. האוויר היבש נמצא מעליה לכן ההבדלים בלחות בין י-ם לת"א
 

yonatan31

New member
למה בארץ יש את האינברסיה הזו ולא בחופים מזרחיים

באותו קו רוחב? האם היא מתקיימת גם בשאר המקומות עם אקלים ים-תיכוני?
 

quant1

New member
תסתכל על כיווני רוח ולחות בגבהים שונים כדי להבין

רק הערה: אני חובב ורק מתחיל ללמוד את הנושאים האלה, אז אל תסמוך ב 100% על מה שאני כותב. סליחה אם אני טועה או לא מדייק או מחסיר פרטים חשובים.

אבל ממה שאני מבין, אתה משווה תפוחים לתפוזים.

בתמונה שצירפתי: זו תמונה של כיווני רוח ולחות אוויר בגובה 10ק"מ מעל אזורנו, היום. כחול - לח, אדום - יבש.
יש בקיץ לחץ גבוה מעל רמת טיבט, מה שגורם לזרם סילון מהאוקינוס ההודי אל אפריקה, והתוצאה היא שבגובה 10ק"מ יש מעל ישראל רמה שמביאה אוויר יבש ומתחמם ממצרים בכלל, מכיוון דרום-מערב, ולא מדרום-מזרח, לא ישירות מהאוקינוס ההודי. ובמקביל בקרקע - אוויר מגיע בכלל מהים התיכון, ולא מהאוקינוס ההודי.

ובחוף המזרחי של ארה"ב יש מערכת שונה. שם אין בעיה לאוויר שהתחמם ועלה באזור קו המשווה לנוע צפונה, ואז להתפזר מרמת ברמודה מעל האוקינוס, ולכן גם להביא איתו בקרקע אוויר לח מהאוקינוס האטלנטי.

כנס לווינדי, ותסתכל על חתכים של זרימת אוויר ולחות בגבהים שונים מ 11ק"מ ועד לקרקע במערב אסיה ובאזור החוף המזרחי של ארה"ב, ואני מאמין שזה יענה לך על כמה שאלות.

 

yonatan31

New member
אני לא חושב שהרמה מביאה סילון מהאוקיינוס ההודי

כי היא יוצרת זרימה בכיוון האנטי ציקלוני, אוויר שזורם ממנה דרומה יפנה מזרחה לכיוון האוקיינוס ההודי.
&nbsp
לא הסתדרתי עם ווינדי, הוא קצת מתוחכם מדי ואיטי, אבל מצאתי את האתר הבא שהוא הרבה יותר נוח:
https://earth.nullschool.net/
&nbsp
אני לא חושב שגובה 250hPa הוא בהכרח הגובה הכי מתאים להסתכל עליו כי ההתעבות מתחילה בגבהים הרבה יותר נמוכים. בנוסף לכך, אפשר לראות שהלחות בגובה הזה (או בכלל) לא מתאימה בהכרח לקיומם של משקעים.
&nbsp
המגמה היחידה שהצלחתי להבחין בה היא שמעל האוקיינוס יש רמה גם בקרקע וגם ברום. אבל ניתן לראות שבמערב ארצות הברית יש רמה ברום ושקע בקרקע, בדומה לארץ, ואני מניח שזה קשור להווצרות האינברסיה. אפשר גם לראות שיש אפיקיות רדודה אבל יחסית יציבה מעל מזרח ארצות הברית, ואפשר לראות תופעה דומה גם מעל סין ויפן - האזור הגשום נוצר במפגש בין רמה סובטרופית בים לרמה מעל היבשת.
&nbsp
אם נניח שזה אכן המצב - מה הגורם שמקבע את מוקדי הרמה מעל האוקיינוס ומעל היבשת?
 

quant1

New member
השתדלתי לענות לכל מה שכתבת

1. מעל האוקינוסים, כל האוקינוסים - ככלל אצבע, בקו המשווה בגובה פני הים יש לחץ נמוך עקב עליה של אוויר חם מהעל האוקינוס, ופחות או יותר בקו רוחב 30° דרום/צפון יש בגובה פני הים לחץ גבוה עקב שקיעה של אותו אוויר חם. זה נקרא תא האדלי.
https://www.youtube.com/watch?v=xqM83_og1Fc
צפונית לאוקינוס ההודי יש יבשה, ובפרט את רמת הטיבט הגבוהה שמתחממת בקיץ, ולכן שם הרמה הסובטרופית נראית אחרת, תראה בתמונה שצרפתי למטה.

2. תסתכל על הסרטון הבא, ושים לב למה שהם אומרים על ה "Tropical Easterly Jet". שבו זורם אוויר מהאוקינוס ההודי למערב אפריקה, בגלל הלחץ הגבוה מעל רמת טיבט (וגם בגלל התחממות היבשה שתורמת לעליית הלחץ ברום מעל חצי האי ערב וצפון אפריקה).
https://youtu.be/OMdWD0JkBz4?t=28

3. בהודעה הקודמת, בחרתי בכוונה תמונה של זרמי אוויר בגובה גבוה, כדי להראות יפה את זרם הסילון. צרפתי שוב בהודעה הזו תמונה של זרם הסילון הזה באתר שאתה מעדיף. עד כמה שאני מבין, כשהאוויר שמגיע מזרם הסילון הזה, ומאוויר חם שעולה ממצרים\לוב שוקע מעל ישראל, הוא מתחמם (כי אנרגיה פוטנציאלית גרביטציונית מומרת לאנרגיה קינטית של מולקולות האוויר, וכי הלחץ עולה בתהליך אדיאבטי). התוצאה היא שכבת אוויר חם שנמצאת גבוה יותר משכבת אוויר קר יותר ולח שמגיע אל ישראל בגלל הבריזה מהים התיכון => אינברסיה.



 

yonatan31

New member
שים לב להבחנה שהם עושים בין זרמי סילון בגבהים שונים,

אבל באופן כללי הודו והמונסון ההודי נמצאים באזורים טרופיים והרבה יותר דרומיים מאתנו, ה-Tropical Easterly Jet הוא זרם שנע בכיוון ההפוך לסיבוב כדור הארץ, הוא הזרם שנוצר מעליית האוויר באזורים הטרופיים כתוצאה מהתחממות, והוא יוצר רוח מכיוון מזרח כאשר תת היבשת ההודית מדרום לרמה.
&nbsp
אני מעוניין יותר בהשוואה בין אזורים בקווי רוחב 30-40, שבהם אפשר לראות באופן אוניברסלי הבדל בין החוף המזרחי שהוא גשום בקיץ כמו בסין ויפן, מזרח ארצות הברית, ארגנטינה וגם מזרח אוסטרליה, לבין החוף המערבי שבו הקיץ יבש, כמו באזור הים התיכון, בקליפורניה, בצ'ילה ובמערב אוסטרליה.
&nbsp
אני מבין את המכניזם שיוצר את הרמה הסובטרופית מעל האוקיינוס באזור קו רוחב 30, אבל אני לא מבין למה תמיד המוקד שלה נשאר באוקיינוס (ולכן מאפשר את זרימת האוויר שמביאה לחות מאזור קו המשוואה צפונה). וגם לא מה מחזיק מוקד של הרמה מעל היבשה.
&nbsp
אבל אני כן חושב שאפשר להבחין ברמה פנומנולוגית בין הרמה היבשתית (שנמצאת למשל מעל ישראל או מעל דרום-מערב ארצות הברית) לרמה האוקיינית. זו הראשונה מתאפיינת הרמה שנמצאת גם בקרקע ובגרדיינט טמפרטורה "מהיר" יותר (סליחה על חוסר הדיוק), ואילו הרמה מעל היבשה מתאפיינת בזרימה ציקלונית בקרקע (השקע הפרסי אצלנו) ובאינברסיה. אני חושב שהמפגש בין הרמות הללו יוצר זרם סילון, אבל הדבר המפתיע הוא שזה מצב יחסית יציב, בניגוד לאפיקים שמבקרים אותנו בחורף למשך יומיים-שלושה.
&nbsp
בנקודה הזו, אני חושב שצריך לשים לב להבדלים בין ארצות כמו קליפורניה וצ'ילה שם זרמי הים הקרים משחקים תפקיד בהווצרות האינברסיה ובהיעדר משקעים, לעומת ישראל למשל, פה טמפרטורת הים גבוהה ויש לחות בחוף.
&nbsp
נשאלת השאלה, למה מעל החוף המערבי יש אינברסיה אבל לא מעל החוף המזרחי (וגם בטענה הזו צריך להזהר, כי ככל הידוע לי מעל מדבריות מערב ארצות הברית יש עכשיו גם את עונת המונסון).
&nbsp
אגב, באזורים שבהם יש לחות יחסית גבוהה בשכבות הגבוהות אין בהכרח משקעים, לפחות לא באופן פרופורציוני ללחות.
 

mm2231

New member
אוקינוס בשילוב רוחות צפון מזרחיות קבועות

אינני חזאי, אבל להבנתי הסיבה להבדל בינינו לביו פלורידה היא נוכחות האוקינוס מצד מזרח.
בקוי האורך של 0-30 נושבות רוחות קבועות מצפון מזרח לכיוון דרום מערב. כאשר הרוחות האלה נעות מעל האוקינוס הן אוספות כמות גדולה של לחות שמצליחה להתגבר על הרמה הסובטרופית.
אצלנו, ממזרח לנו יש יבשה ואם הרוחות הקבועות היו נושבות, היה נכנס אוויר מדברי יבש.
למזלנו אנחנו מושפעים ממערכת מקומית שהיא שקע המונסון. שקע המונסון שולח זרוע אלינו - מה שמכונה האפיק הפרסי. האפיק הזה גורם לזרימה כללית ממזרח למערב ועושה "סיבוב פרסה" מעל הים התיכון שגורם אצלינו לרוחות מערביות קבועות בקיץ. הרוח הזו ממתנת אומנם את הטמפרטורה ומכניסה לחות, אבל לא מספיק בכדי להתגבר על הרמה הסובטרופית (בגלל גודל הים ואורך המסלול הקצר יחסית של הרוח מעל המים)
הסיבה לשקע המונסון היא התחממות האוויר מעל הודו שיוצרת לחץ אויר נמוך
 
למעלה