מה ההבדל

מה ההבדל

בין "נרטיב" ל"סיפור"? אני יוצאת מנקודת הנחה שיש הבדל - אחרת לא היו משתמשים בשתי מילים שונות. תודה
 
יש להבין את המשמעות

ברוכה הבאה לפורום. לא בהכרח קיים הבדל. מה שחשוב הוא שיהיה ברור למה הכוונה. והכוונה היא לסיפור לגבי עצמנו והחיים שלנו, שיש לו משמעות עבורנו ושהוא מעביר לנו מסר מסוים. זהו סיפור שיש בו המשכיות ואמירות או רעיונות שיש להם סיבה והמשכיות. זה מעין רצף של דבר הנובע מדבר קודם לו. מקווה שהובנתי, רינה בלום.
 
אם להיות כנה -

לא ברור לי ההבדל. כל מה שאמרת גם תקף למה שמכנים "סיפור" - והרי גם באנגלית יש שתי מילים: story ו-narative. האם ההבדל היחידי הוא שמדובר בסיפור אישי? או שמא ההבדל הוא שבנרטיב בהכרח יש פרשנות ובסיפור לא בהכרח?
 
קו מחבר

הנקודה החשובה לדעתי היא שהכוונה שלסיפור יהיה איזה שהוא קו מחבר ועיקבי אשר מחבר בין תפיסת הארועים השונים של החיים. כלומר: קו שמוביל לתפיסה או ראייה מסוימת ועיקבית של האדם לגבי עצמו ואירועי חייו. רינה
 
אבל... רגע!

כל מה שאת אומרת, יש גם בסיפור. רצוי מאוד שיהיה קו מחבר בסיפור אחרת יהיה מאוד קשה לקרוא אותו. קו מחבר זה מה שמכנים קוהרנטיות. נדמה לי שלא מדובר בזה אלא בדרך בה הסיפור מסופר. כלומר, סיפור הוא איזה רצף אירועים, אבל ה*דרך* בה פלוני בוחר לספר את הסיפור - זה הנרטיב. הוא יכול לבחור לספר את אותו סיפור מכמה נקודות מבט, בהדגשים שונים ומזויות שונות והסיפור עדיין יהיה סיפור...
 
כל הכבוד!

זהו השילוב של הדברים. מה שאמרתי קודם ומה שאת אמרת: קו שמחבר ויוצר איזו שהיא תפיסה וראייה של המציאות, וזה מה שאת מכנה בשם "נקודות מבט וזוויות שונות". אני חושבת שקלטת את הענין. מה שאת אולי לא ממש רואה, שזה ממש לא אותו סיפור בכל נקודת מבט: זה ממש סיפור שונה. כל טוב, רינה בלום
 
איך סיפור שונה?

אם כשאומרים סיפור מתכוונים למשהו שהוא ליבה: X הלך ל-Y, משהו הסתבך ואחר כך בא על פתרונו (או מה שלא יהיה)... נקודות מבט שונות על המניעים והדרך בה מספרים את הסיפור לא אמורה לשנות את הליבה! עדיין X הלך ל-Y הסתבך וגו'. הנרטיב שונה לא הסיפור שונה. וסליחה אם אני נראית לך נטפלת לקטנות, אבל זה חשוב לי.
 
נקודת המבט משנה את הכל

עזבי את ההבחנה בין המילים, זה לא משהו חשוב וההבחנה גם לא חדה. מה שחשוב הוא שנקודת המבט והפירוש שאנו נותנים לדברים בעצם מכתיב לנו כמעט את הכל, את המקומות שאנו מגיעים אליהם בחיים, את מערכות היחסים שאנו מפתחים ואת הרגשתנו ומצבנו הרגשי. התפיסות והמסקנות שיש לנו לגבי עצמנו מובילים אותנו למקומות שונים בחיים. הליבה שאת מדברת עליה ממש לא נשארת אותו דבר אם התפיסה של המציאות שונה. רינה
 
אבל זה ברור לי

לגמרי. את אומרת לי לעזוב רגע את ההבחנה בין המילים כשבעצם זו הייתה השאלה המקורית שלי. בכל אופן תודה רבה.
 
את אולי התייאשת אבל אני עדין לא

בואי ונעשה סוף סוף סדר בדברים: אין הבחנה בין המילה סיפור למילה נרטיב זוהי אותה מילה בעברית ובאנגלית. על פי ההגדרה, נרטיב הוא סיפור, פרשנות של אספקט מסויים בעולם, הנובעת מתרבות או הסטוריה, ומעוצבת ע"י אישיות האדם.וזוהי תמצית הדברים שניסיתי להעביר לך. בואי וקבלי קישור לחומר בנושא, אם את מסתדרת עם אנגלית טוב: http://en.wikipedia.org/wiki/Narrative
 
לא התייאשתי

רק שאני לא מסכימה איתך. אם נרטיב הוא שווה ערך מדוייק או זהה לסיפור למה לא כינית את הפורום פסיכותרפיה סיפורית? מה שאני ניסיתי להגיד הוא שגם אם במילון מילה א' מפורשת באמצעות מילה ב', זה לא אומר שהן זהות, בדיוק בשל העובדה שבשפה אנחנו לא משתמשים בהן באותו אופן. עצם זה שפעם אומרים נרטיב ופעם סיפור (ולמרות שכולם מבינים שעקרונית מדובר על דברים דומים) מצביע עך כך שיש שוני. אם לא היה שוני היית אומרת באותה נוחות "פסיכותרפיה סיפורית" ולא מתעקשת לקרוא לפורום "פסיכותרפיה נרטיבית"; או אני הייתי אומרת לך משהו כמו" "צ'מעי איזה נרטיב קרה לי היום"... ולא כך הוא. דווקא הקישור שהבאת הראה יפה את השוני ולאו דווקא את הזהות עליה את מדברת.
 
מדוע חייב להיות הבדל

השפה העברית אימצה לעצמה אי אילו מילים משפות זרות. כלל אינני בטוח שהמלה נרטיב הינה מילה שאומצה ע"י השפה העברית. בשפה האנגלית אכן יש Story ויש Narrative ויתכן אף שיש הבדל דק בינהן. העניין נראה לי אישית יותר קרוב ל"פלצנות" מאשר להבדל מהותי. מי שפיתח את השיטה רצה להערכתי ליצור הבדל בין ה"סיפור" שלו ל"סיפור" של פסיכולוגים אחרים ומה יותר טוב מלקרא לטיפול החדש בשם המדהים "נרטיב". נשמע חזק, מעורר עניין, מעלה תהיות, נותן פתח לפרשנויות. אם תשימי לב גם שאר השמות של סניפיה השונים של הפסיכולוגיה הינם איך נגיד במילים עדינות "פלצניים" ברובם כמו "קוגנטיבית". כשהפסיכולוגים ירדו לעם... אולי הם לא יוכלו לימכור שיטות חדשות. כל האמור לעיל לא טוען שהשיטה לא עובדת. השיטה עובדת ללא קשר לשמה ובמקרים רבים גם עובדת טוב.
 
כמה תשובות למספר דברים

ראשית, אני שמחה שאתה יודע שהשיטה הנרטיבית עובדת ועובדת טוב. הייתי רוצה שתשתף אותנו איך נוכחת בזה. ולגבי הענין המילולי של השם "טיפול נרטיבי". כמו שכתבתי קודם, "נרטיב" הוא סיפור בעל מאפיינים מיוחדים: הוא סיפור שיש בו פרשנות הנובעת מתרבות או הסטוריה והפרשנות מעוצבת ע"י אישיותו של האדם. אין תרגום מדויק של המילה "נרטיב" בעברית, אבל אני לא מבינה מדוע זה צריך להטריד מישהו. זוהי דרכו של העולם המדעי שהפסיכולוגיה שייכת אליו. הרי אף אחד לא מוטרד מזה שלאורטופד לא קוראים"רופא שלדים" או שלנוירולוג לא קוראים "רופא עצבים". הפסיכולוגיה משתמשת במונחים המקובלים בעולם הרחב, וטיפול נרטיבי מאד ידוע בעולם הרחב. והערה אישית לסיום: ממה שכתבת "החתול עם הפסים" יקר, עולה תחושה מאד חזקה של ציניות בהתייחסותך לפסיכולוגיה ולאנשים שעוסקים בה. ציניות נחשבת לדבר שמאחוריו מסתתר בדרך כלל כאב גדול מאד ומרירות. האם ניכווית בעבר כל כך בטיפול פסיכולוגי כזה או אחר? האם היית רוצה לשתף את הפורום בכך? כל טוב, רינה בלום
 
למעלה