מה ההיפך מחממה? קררה? צריך את עזרכתם בבקשה :

[peperonni]

מה ההיפך מחממה? קררה? צריך את עזרכתם בבקשה

:

היי,
כבר הרבה זמן אני חושב על איזה עניין נראה לי שאולי זה המקום המתאים לשתף כדי לפתח אותו:
אני מגדל כתחביב כל מיני צמחים ממקומות ממוזגים במקור, שדורשים הצטברות גדולה של כמות שעות צינון (המושג יוסבר לעומק בהמשך) בחורף.
הרשת מלאה בהמלצות ורעיונות להגנה על צמחים מפני קור בחורף, אבל כמעט ואין שום דבר על העניין ההפוך – הגברת הקור בחורף.

כדי להגן מקור מספיק ליצור אפקט חממה עם חומר שקוף כלשהו בכלי אטום חלקית וקיבלנו גם אגירה של חום וגם שמירה של האוויר שהתחמם, די בפשטות.
אני מעוניין ליצור "קררה", וכאן העסק קצת יותר טריקי – שני המצבים שמעודדים הגברת קור, קרי התקררות קרינתית והסעה של חום בהולכה/אידוי, ובידוד/אגירה של האוויר הקר, סותרים זה את זה. אני מנסה לחשוב איך למצוא את האיזון בניהם, שיפיק את מקסימום מכסות הצינון.

 

[peperonni]

המשך

:

צריך גם לזכור כמה מגבלות שהעובדה שמדובר בצמחים מכתיבה:
הצמח צירך להמצא במקום מאוורר, גם המצע של הצמח שנמצא במיכל מחורר חייב סירקולציה של אוויר.
המצע תמיד יהיה לח ברמה כלשהי.
בגלל שמדובר בתקופה של תרדמה, אין משמעות לאור שמש לכן תאורה היא לא מגבלה במקרה הזה.

ומהן מכסות צינון?
לצמחים יש מנגנוני מדידה שונים למשך ועוצמת הקור. הפקעים הרדומים של הצמחים הנ"ל זקוקים לסף מסוים של חשיפה לקור כדי להתעורר ביעילות או כדי לפרוח.
הפקעים זקוקים לכמות שעות קור מסוימת בטמפ' של סף כלשהו ומטה,(בעצי פרי נשירים רבים למשל, ביחוד ורדניים – אפרסק,דובדבן, תפוח,שקד,וכו' זה בערך 16 מעלות, בצמחים שלי ככל הנראה פחות – כעשר מעלות). דובדבן לדוגמא - עץ שידוע שזקוק לקור כדי לפרוח, ונותן פרי רק בהר בארצנו מגובה 500-600 ומעלה, זקוק לכ - 1000 שעות קור כדי שתתרחש בפקעים הרדומים התמיינות לפריחה.

1000 שעות עם 16 מעלות ומטה, מושגות בקלות בכל חורף גם במישור החוף, וכאן נכנס העניין של מכסות צינון:
מכסת צינון היא ביטוי לצבירה האפקטיבית של השפעת הקור על הפקעים בעונת החורף באזור מסוים. שעה של חשיפה לטמפ' הסף = שעת צינון אחת. על כל מעלה פחות מערך הסף, מספר מכסות הצינון המצטברות על כל שעה גדל , כלומר בהרים יצטברו יותר מכסות מכיוון שהטמפ' נמוכות יותר, אבל חשוב מכך, על כל מעלה שעולים מעבר לערך הסף, יש צבירה שלילית של מכסות צינון, ואם הטמפ' עולות מעל אזור ה – 20° לזמן ממושך, אפילו יכול להתבצע אתחול ל"קאונטר" ואובדן של כל המכסות שהצטברו עד אותו רגע. אם נחשב את מכסות הצינון לפי השיטה הזו, נקבל הרבה פחות מ 1000 במישור החוף.
הדוגמה עם הדובדבן אולי לא באמת היתה הכרחית אבל היא מעניינת אז רציתי לתת אותה בכל זאת.

 

[peperonni]

המשך#2

אז.....
אנחנו רוצים טמפ' מקסימליות כמה שיותר נמוכות
וטמפ' מינימום כמה שיותר נמוכות,
כאשר הראשון הרבה יותר קריטי, אפילו אם הוא עולה בוויתור מה בתחומי הסעיף השני.

אני בשנים הקרובות אמור לגור באותו בניין, ויכול למקם את הצמחים למטה במתחם על הקרקע, או למעלה בדירה בקומה תשיעית במסתור כביסה שהוא מעין חלל חיצוני שמוקף בקירות פנימיים שלא חשופים לשמש ישירה כלל מכל הכיוונים פרט לאחד, שחשוף לאוויר הפתוח, מוגן לגמרי כמעט מרוחות, או על אדן החלון בחדר, פונה צפונה ולא חשוף לשמש ישירה כלל בחורף, ניצב בגובה קצת מעל 850 מטר מעל פני הים עם תנועת אוויר כמעט תמידית ורוחות חזקות מאוד בחורף. (מבחינת עמידות הצמחים וייצוב המיכל לחלון אין בעיה).
ניסיתי לחשוב על כל הפקטורים המשמעותיים שמרכיבים את הפונקציה שערכה הוא כמות מכסות הצינון ולהעריך באיזה לוקיישן יתקבל ערך מקסימלי. וכאן בעיקר אני צריך את עזרתכם – קשה לי מאוד להעריך האם ההשפעה של חלק מהפקטורים האלה משמעותית או זניחה. את חלקם אפשר לחשב, אבל, וזו גם אחת השאלות שלי, מכיוון שלא מדובר אפילו בתנאי מיקרו אקלים, של מטע בודד או שדה, אלא על "נאנו אקלים", של עציץ בודד היא גם עד כמה כל החישובים התיאורטים (כמו שרלוונטים לעציץ כדורי חסר נפח וכו') יעילים במקרה הזה?

 

[peperonni]

והשאלות תכלס

:

בכלמקרה, אלה המשתנים שהצלחתי להעלות בדעתי כמשמעותיים:

התקררות קרינתית סמוך לקרקע – בלילות חורף, בעיקר שקטים ובהירים יש יתרון גדול במיקום סמוך לקרקע. הטמפ' עשויה להיות נמוכה בכמה מעלות טובות למשך שעות.

מיתון טמפ' מקסימום קיצוניות קרוב לקרקע (סמוכה לבניין גבוה בצידו הצפוני) ש"אוגרת קור" מהליל הארוך בתקופה הזו.

חשיפה לרוחות – התקררות מהירה יותר של העציץ, המצע והצמח עצמו, ומצד שני התחממות מהירה יותר בשעות טמפ' המקסימום.

חימום קרינתי ע"י קירות הבניין, מה מידת ההשפעה של הקיר החיצוני והחלון תחת רוח כמעט קבועה לעומת מסתור הכביסה?

מידת ההשפעה של החימום בהולכה מאדן החלון, האם הגבהה של המיכל בכמה ס"מ תהיה משמעותית?
או שדווקא כדאי להצמיד לאדן החלון(אבן ירושלמית) שתשמש כממתן בזינוקי טמפ' אוויר רגעיים ביותר מקרים מאשר תפגע בהתקררות המיכל?

מה מידת ההשפעה של החומר ממנו עשוי המיכל כל עוד הוא לא גדול (תמונה מצורפת) ודק? (פלסטיק/מתכת/בד נושם)

שימוש באידוי לקירור, עד כמה הקירור יכול להשמר באוויר החופשי? למשל, ציפוי המיכל בבד לח תמידית, עד כמה תהיה אפקטיבית?

בינתיים המסקנה שהגעתי אליה היא שעל החלון המיקרו אקלים הטוב ביותר. אבל כאמור אני לא בטוח בכלל, אני יודע שאני מנסה קלת "לכופף" את חוקי התרמודינמיקה, אבל גם שיפור קל בננו אקלים הזה אם אפשר ליצור, חשוב. אז אשמח לקבל דעתכם על התהיות שלי וגם רעיונות יצירתיים אם יש לכם לבניית "קררה".

תודות מראש, וסליחה על החפירה

 

[peperonni]

קצת תמונות

זה העציץ שעל החלון הצפוני.
אצלם עוד אם יהיה צורך.
למי שתהה - אלה קרנבריז (חמוציות) ועד כמה שידוע לי, אני היחיד שמגדל אותם בארץ נכון לעכשיו.

 

[BigBadWolf]

לדעתי הפקטור הכי חשוב כאן הוא אידוי

אידוי של מים לוקח כמות עצומה של חום. בכדי ליצור אידוי רציני יש לדאוג לשני תנאים - פני שטח גדולים לחים ורוח כמה שיותר חזקה. כלומר, אם נחשוב בכיוון של חממה לדוגמה, אז מבנה שנמצא במקום עם רוח, עם גג שטוח שעליו טפטפות עשוי להיות קר יחסית.
בנוסף, תרצה לסנן קרינה אינפרא-אדומה שגורמת לחימום רב (אמנם זו קרינה באנרגיה נמוכה משל האור הנראה ושל קרינה אולטרה סגולה, אבל היא בדיוק מערערת ויברציות שגורמות לחימום יעיל). כמה שהאור העובר יותר כחול כך יטב מבחינת חימום, אבל לא מבחינת הצמח כמובן (תלוי סוג צמח). מבחינת הצמח לדעתי מחסור באינפרא אדום לא יזיק בכל מקרה.

 

[peperonni]

סינון גלים ארוכים נשמע כיוון מעניין

וגם חוסר באורכי גל מסויימים מבחינת הצמחים הללו הוא לא בעייתי בחורף, מכיוון שהם רדומים ולא מבצעים פוטוסינטזה.
אבל מכיוון שכל האתרים הרלוונטים לא חשופים לשמש ישירה בחורף, רוב הקרינה הא"א לדעתי מגיעה מהחלון/מהקירות/מהאדן שהעציץ מונח עליה.

ועדיין, אני תוהה על השאלה עד כמה יעיל, גם אם יושג כזה (למשל ע"י כיסיוי הסביבה במשהו סופג ואוורירי שמרוסס במים תדיר), קירור מקומי של עציץ בנפח 5 ליטר באוויר שרוב הזמן בתנועה. כמה יכולת יכולה להיות לו לשמור פער טמפ' מהאוויר?

 

[BigBadWolf]

פער הטמפרטורות יכול להיות גם גדול, כמו כל חממה

האוויר שליד הצמח לא צריך להתחלף במהירות. צריכה כמובן להיות תחלופה מסויימת, אבל כמו בחממה גם כאן היא צריכה להיות קטנה בכדי לאפשר לקור להשמר.
עם ממסים אחרים אני לפעמים גם מגיע לקיפאון של לחות על פני השטח כתוצאה מאידוי, עם מים זה לא יקרה כי לחץ האדים פשוט יהיה נמוך מידי בשלב זה אבל הקרור בהחלט יעיל.

 

[BigBadWolf]

פער הטמפרטורות יכול להיות גם גדול, כמו כל חממה

האוויר שליד הצמח לא צריך להתחלף במהירות. צריכה כמובן להיות תחלופה מסויימת, אבל כמו בחממה גם כאן היא צריכה להיות קטנה בכדי לאפשר לקור להשמר.
עם ממסים אחרים אני לפעמים גם מגיע לקיפאון של לחות על פני השטח כתוצאה מאידוי, עם מים זה לא יקרה כי לחץ האדים פשוט יהיה נמוך מידי בשלב זה אבל הקרור בהחלט יעיל.

 

[trilliane]

אולי בית קירור?

השם 'קררה' נשמע לא רע

אם אתה משתמש בו שים לב שצריך להגות 'קְרָרָה' (כמו חֲמָמָה) כי זה משקל עם שווא בהתחלה (כמו דאגה, צעקה, שאגה וכו'). חי"ת לא מקבל שווא נע אלא חטף ולכן צליל a, אבל בקו"ף אין בעיה כזאת.