יש לי השערה מסוימת לגבי העובדות הנ"
1. האם העובדה הזאת כוללת אוכלי נבלות?? חיות טורפות שאינן אוכלות נבלות לא יאכלו נבלות בכל מקרה, לא כאלה שפגע בהן ברק, לא כאלה שנדרסו ולא שום נבלות אחרות, כי מבחינה אבולוציונית מה שנכון בשבילן הוא לצוד ולטרוף את מזונן החי בעצמן. נראה לי שהעובדה שהבשר הוא אולי שרוף (התפחמות של הגוף כתוצאה מפגיעה של ברק) משפיעה על איכות הבשר מבחינת הבע"ח. 2. ממש אין לי מושג, חשבתי בכיוון של העובדה כי העטלפים נעזרים במעין רדאר כאשר הם מנווטים, אך איני יודעת לגבי דבר מה יותר ספציפי. 3. אני חושבת שזה קשור למבנה של הרגל של הפרה. הרי מבנה הרגל שלה הוא הפוך משל בן האדם, בעוד שהפרקים של הרגליים שלנו פונים קדימה (ברכיים), אנחנו מסוגלים לקפל אותם כדי לרדת ולעלות במדרגות....הפרקים של הפרות מתקפלים כלפי פנים הגוף...ייתכן שזה מקשה עליהן את הירידה... ייתכן שהן נבהלות מכל שהרבה מן המשקל שלהן מתרכז פתאום על החלק הקדמי של הגוף, כמו שקורה בירידה...וזה קורה יחסית בבת אחת, כלומר כל צעד שהן עושות בירידה במדרגות הן נמצאות בשיפוע רב יותר בכל פעם...ולא בהדרגה כמו שזה קורה בירידה במדרון למשל. 4.לזיקית יכולת הסוואה מעולה, כידוע לכולנו. כדי להסתתר מאויביה, היא משנה את צבעי גופה על פי צבעי הסביבה והאור. גם הטמפטורה ומצבה הנפשי משפיעים על צבעה. אני מאמינה שהמנגנון שפועל אצלה שם מושפע ממידת האור שפוגעת בעורה של הזיקית, ואז משתנה הפיגמנטציה בהתאם. הצבעים שאנחנו רואים הם צבעים שבעתם מוחזרים מהאובייקט ולא נבלעים בו כאשר האור פוגע בו. לכן מוחזרים אלינו ההצעים מהפיגמנטים הכהים כאשר הזיקית נמצאת במקומות כהים או מוצלים, והפוך. 5. הקאה היא פעולה של הגוף שתפקידה למנוע השפעתם של גורמים שיכולים להזיק לגוף. כאשר אנו מכניסים אל גופנו משהו שהוא מזהה כגורם שעלול לסכן, למשל פרי רעיל או מזון שאינו מבושל כהלכה, הוא פולט אותו מן הגוף בטרם התעכל ונספג בתאי הגוף. כנראה שמנגנון הגנה מסוים זה אינו קיים אצל עכברושים. 6.ובכן, משום מה העובדה הזאת נשמעת לי הגיונית ביותר בהתחשב במשקלם הרב של הפילים. על מנת לקפוץ דרושה אנרגיה רבה יחסית על מנת להרים את הגוף ממקומו, לפי דעתי לפיל מסת גוף גדולה מכדי לבצע פעולה זו ולכן אינו קופץ. 7. חרגול הוא בע"ח פויקילוטרמי לכל המשתמע מכך, כלומר קצב פעילות גופו הוא ביחס ישיר לטמפרטורת הסביבה. ולכן ככל שטמפרטורת הסביבה גדלה יותר, כך גובר קצב פעילותו של החרגול. 17 מעלות היא הטמפרטורה המינימלית כנראה לפעילותו של החרגול, עד לטמפרטורה זו הוא נמצאה בתרדמה ואילו בטמפרטורה זו הוא נעשה פעיל וקצב הפעילות עולה בהתאם לטמפרטורה עד שנפסק בבת אחת בטמפרטורה מסוימת שבה מפסיק החרגול את פעילותו. 8.לדעתי קורי העכביש וטוויתם תלויים הן בהשפעות סביבתיות שונות שמשפיעות באופן משמעותי על הטוויה, אך אם השונות היא עד כדי כך זהה הדבר מעורר אותי לחשוב כי הקורים קשורים לגנים של כל עכביש, לכן הם כ"כ מסוימים לכל אחד מהם.
