מה ההסבר להבדל בשפת הדיבור בין מחילה ל-בחילה

[100W]

מה ההסבר להבדל בשפת הדיבור בין מחילה ל-בחילה

בשפת הדיבור אומרים mEkhila אבל bkhila . מה ההסבר לתופעה זו?
אגב, זה בולט גם במלה מכל שמבטאים מֵיכל

 

[trilliane]

נוחות הגייה שמוכתבת ממאפייני העיצורים

היה פה בעבר דיון מקיף בנושא הגיית שוואים נעים בעברית:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/1072/155031807
&nbsp
אין לזה קשר להגיית "מכל"; רוב האנשים מכירים את המילה בצורה השגויה "מיכל" (כמו מיטל) ולכן הוגים וכותבים אותה. זה קורה גם במילים כמו ממד או לצן (שהאקדמיה כבר אישרה לכתוב ליצן...

).

 

[100W]

תודה! דיון מעניין ביותר ומרשים! תודה רבה! עדיין

אני חושב ש:מכל קשה לביטוי, וזו אחת הסיבות למֵיכל.
למרות שבבעצם מחל לנו כציווי-בקשה קל לביטוי
חשבתי גם כך: הביטוי המקובל הוא lEvavot אבל halvavot
תודה רבה! דיון מרתק

 

[trilliane]

לא רואה שום דבר קשה להגייה ב"מכל", אבל בכל מקרה, זה חוסר ידע

כי 99% מדוברי העברית לא יודעים שהמילה היא "מכל" והם בטוחים שהיא "מיכל". אין קושי בהגיית הרצף מֶ-כָ, ולראיה, אנחנו הוגים אותו בהצלחה במילים רבות (מכבה, מחלק, מחמם, מחד גיסא ועוד ועוד).

 

[100W]

תודה! אם אני מבין נכון (ייתכן שלא הבנתי) בכל הדוגמאות שציינת

מבטאים mE (אמנם לא mEY) כולל מכבה, מחלק וגו'

 

[trilliane]

נכון, כמו במילה "מכל" (כשכותבים והוגים אותה נכון

)

 

[100W]

תודה!

 

[טב למיתב]

בבחילה אתה הוגה שווא נח, במחילה אתה הוגה סגול.

נסיון להגות שווא נח בראש מילה בעיצורים מ/ל/נ וגם י (אם כי פה יש את עניין חצי התנועה) מוביל לצורה דומה לצורת הציווי בערבית פתח-איפתח אם כי התנועה התחילית פחות מודגשת וכמובן שאינה מובאת לכתיב.
לדעתי ההסבר הוא מפני שלמ"נ מתנגנים וקשה לעשות ניתוק בין העיצור בשווא לעיצור הבא אחריו.