מה הוא אמר?

מה הוא אמר?

האם יש אמירה של ישוע המשיח, שדיבר אליכם יותר מכל אמירה אחרת? ברור שכל אמירותיו יפות כמו מעשיו ולא רק יפות אלא גם פטיש המכה ושובר את צור החלמיש
אך אם היה עליכם לבחור משפט אחד שישוע המשיח אמר, מה היה המשפט?
 
הנה הפסוק ../images/Emo26.gif

בַּמָּקוֹם שֶׁמֻּנָּח אוֹצַרְכֶם, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבַבְכֶם. (לוקס י"ב: 34)
 
אין?../images/Emo12.gif

לא יכול להיות, הנה עוד אחת: הַמְדַבֵּר מִתּוֹךְ עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד עַצְמוֹ, אֲבָל הַמְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד שׁוֹלְחוֹ נֶאֱמָן הוּא וְאֵין עַוְלָה בּוֹ. (יוחנן ז': 18)
 
בטח שיש עוד והוא חזק וידבר ללבם של עם ישראל:

בס"ד 17 "אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם.(הבשורה עפ"י מתי,פרק ה',פסוק 17).
 

sha na na revol

New member
נו, ברור שיש

אבל קצת קשה לבחור משפט מתוך ספר מלא בציטוטים. צריך להרהר בכך.
 

sha na na revol

New member
אז ככה,

קודם כל אני תמיד זוכר את מה שאמר לאישה שנגעה בכנף מעילו "אמונתך הושיעה אותך". זה די דומה למשפט שציטטת על עקרון האמונה "שתאמינו בו כי הוא שלח". מעבר לזה, אמרתי פה כבר שאני התחברתי מאוד לציטוטים שראיתי בהם משנה חברתית. רק אתמול חשבתי על הציטוט שמדבר על צומות, על איך שצום צריך להיות משהו אישי וכנה, ולא משהו שמתלהכים ומדברים עליו ברבים "כמו הצבועים".
 
במסתרים...

"כַּאֲשֶׁר אַתֶּם צָמִים אַל תְּהַלְּכוּ קוֹדְרִים כְּמוֹ הַצְּבוּעִים, הַמְשַׁנִּים אֶת פְּנֵיהֶם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת צָמִים לִבְנֵי אָדָם. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂכָרָם אִתָּם. וְאַתָּה כַּאֲשֶׁר תָּצוּם מְשַׁח אֶת רֹאשְׁךָ בְּשֶׁמֶן וּרְחַץ אֶת פָּנֶיךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה צָם לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסֵּתֶר, וְאָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא יִגְמֹל לְךָ." (מתי ו': 16-18)
 
והנה אחת האמירות החשובות ביותר....

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁנִּפְעַל אֶת פָּעֳלֵי אֱלֹהִים?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "זֶהוּ פֹּעַל הָאֱלֹהִים שֶׁתַּאֲמִינוּ בָּזֶה אֲשֶׁר הוּא שָׁלַח." (יוחנן ו': 28-29)
 
הכמיהה של ישוע לאחדות../images/Emo26.gif

כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַחְתָּ אוֹתִי אֶל הָעוֹלָם כֵּן גַּם אֲנִי שָׁלַחְתִּי אוֹתָם אֶל הָעוֹלָם; וּלְמַעֲנָם אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת עַצְמִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם מְקֻדָּשִׁים בָּאֱמֶת. לֹא רַק בַּעֲדָם אֲנִי מְבַקֵּשׁ, אֶלָּא גַּם בְּעַד הַמַּאֲמִינִים בִּי עַל-יְסוֹד דְּבָרָם. יִהְיוּ נָא כֻּלָּם אֶחָד; כְּמוֹ שֶׁאַתָּה, אָבִי, בִּי וַאֲנִי בְּךָ, שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם בָּנוּ, כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִין הָעוֹלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת הַכָּבוֹד שֶׁנָּתַתָּ לִי, לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אֶחָד.
 
למעלה