מה שכתוב בתנ``ך זה חלק בלתי נפרד
מהמושג `` הספר הקדוש `` . . . . בודאי לעם העברי ניתנה התורה בכדי שיהיו אור לגויים, על סמך זה הקדושה וההתנהגות היתה הכרחית מצד האל בלי חטא , אל קנאי , לעם מבין העמים, לו ניתנה תורה ומצוות וחוקים שבלעדם יהיה קשה בין שני הצדדים . . . . התנ``ך נקרא גם ברית ישנה , בו רואים התיחסות בורא העולם מתיחס לעם יחיד והרבה מוסר השכל מקריאת כל ההסטוריה מלפני הקשר זה וגם לאחריו , התנ``ך לאו דוקא לעם אחד, הוא מתיחס לצדיקים שהיו מחוץ לעם. אפילו רואים עזרה מ``גויים`` אחרים שלא נפלו הרבה נאמנות לבורא העולם, מזה של העם הנבחר, . מהם רות המואביה , וסיפורה המיוחד עם נעמי. . . ועוד ... אני חושב שדת האם (יהדות שממנה יצאה הבת הלא רצויה , הנצרות) רואה במעמד הר סיני נקודת מפנה בהסטורית ההמשך של העם העברי בכל 12 שבטיו, מהם שרדו להיום חלק גדול מיהודה וחלק קטן מבנימין. . . . . כל סממן ומשפט ונבואה, קוד ,בתנ``ך מפורש בהמון פירושים ממאמיני הברית החדשה, שבה יש מפתח לקודים שיש בברית הישנה. . .אם נשב ונבהיר הרבה כאן ממאות פסוקים על עתיד יבוא לברית אחרת , שהיא לא רק לעם אחד , אלא ממנו לגויים, שעכשיו הם לא נופלים בנאמנותם מאותו העם העברי שהיה בכור הקשר עם בורא עולם... שאר ההסטוריה לא מחמיאה במיוחד משני הצדדים, הן לעבריים , והן לשאר העמים, היחס היום הוא מהאל שאין לו משוא פנים, אם זה יפה , חתיך, עיניים כחולות, או איזה שיער בלונד, שני עמים לפחות שמיים לא מקוטרגים בסוגיה זו ערבים ועבריים (יהודים ממי שנשאר אחרי הגלות) . . . הפוך להם היו ברכות רבות, לבני ישמעאל יהיו הרבה צאצאים ויבורכו , לעבריים יש קשר מה כי מהם יוצא הגואל המושיע . . . . . לפי ההסטוריה בתקופת ביאת ישוע, למדנו (לצערנו גם כחסידי התנ``ך) על שחיתות דתית מצד ראשי כהנים שמתועדות בידי הסטוריונים יהודים, רצח פוליטי בין ראש כהנים לרומים , בכדי להשיג מעמד שלא ישרת את העם , שעליהם הם חייבים ליצג ולתווך מול האל (שנבגד מבחינת התרחקות מאהוביו ).. השאר הסטוריה, ביאת ישוע , שלמד על עתיד אחר לעמים , על תקווה לשני הצדדים יהודים ולא יהודים. . . גם בהיותו יהודי מבחינת שורשים , ואהבתו לגויים (שזה מפתיע אחרי שלומדים עליו) ויוחדו מבחינת אהבה כוללת, לעניי האדמה, הן מהיהודים והן משאר עמי הארץ. . . זה מחזק יותר את הקשר שלנו הנוצרי לתנ``ך ועמו המיוחד . . .