מה הזמן הקצר ביותר שהייתם במקום עבודה ולמה עזבתם\הועזבתם?

[Be1n]

מעניין אותי לשמוע דעות על הנושא הזה, ובכלל מה דעתכם על אנשים שעוזבים מקום לאחר תקופה קצרה? (בגלל שיקולים מקצועיים)

 

[דיברגנט חדש]

מה הזמן הקצר ביותר שהייתם במקום עבודה ולמה עזבתם\הועזבתם?​

חודש וחצי, כי ראיתי שהחברה ליצנית, לא תגיע רחוק ומצאתי מקום אחר בתנאים טובים יותר ובתפקיד מעניין יותר.

מעניין אותי לשמוע דעות על הנושא הזה, ובכלל מה דעתכם על אנשים שעוזבים מקום לאחר תקופה קצרה? (בגלל שיקולים מקצועיים)

כל מקרה לגופו ובכל זאת, עד הלום החברה הזאת לא רשומה בקו"ח שלי.

 

[choo]

קרא לי פעמיים שעזבתי אחרי כמה חודשים. פעם אחת בגלל שהעבירו את משרדי החברה לעיר מרוחקת (בעקבות אירוע שלא יכולתי לחזות שיקרה), ופעם משום שהתנהלותה המקצועית השוטפת של הנהלת החברה היתה בעיניי מאוד לא מוצלחת (משהו שלא זיהיתי בראיונות) ביחד עם פער מאוד גדול בין מה שרציתי לעשות בתפקיד לעומת מה שנותבתי אליו בפועל (חלק מהפער נבע מתקשורת לא נכונה שלי בזמן הראיונות).

לא מטריד אותי אם אנשים עוזבים מהר מקום שהם מגלים שלא מתאים להם, בשני תנאים:
א. התגלו דברים שהם לא יכלו לזהות אותם בראיונות שהיו דיל-ברייקר, והם יודעים לאמר לי בדיעבד במה היה מדובר, כדי שאוכל לדעת שלפחות זה לא יקרה במקום שאליו אני מראיין
ב. שזה לא התרחש יותר מדי פעמים רצוף עקב אי לימוד-לקח של המרואיין (אם המרואיין נופל על דברים דומים בכל מקום ולא יודע ללמד מזה לקחים, יש לי חשש סביר שזה יקרה גם במקום הבא).

 

[מחפשת עבודה17]

קרא לי פעמיים שעזבתי אחרי כמה חודשים. פעם אחת בגלל שהעבירו את משרדי החברה לעיר מרוחקת (בעקבות אירוע שלא יכולתי לחזות שיקרה), ופעם משום שהתנהלותה המקצועית השוטפת של הנהלת החברה היתה בעיניי מאוד לא מוצלחת (משהו שלא זיהיתי בראיונות) ביחד עם פער מאוד גדול בין מה שרציתי לעשות בתפקיד לעומת מה שנותבתי אליו בפועל (חלק מהפער נבע מתקשורת לא נכונה שלי בזמן הראיונות).

לא מטריד אותי אם אנשים עוזבים מהר מקום שהם מגלים שלא מתאים להם, בשני תנאים:
א. התגלו דברים שהם לא יכלו לזהות אותם בראיונות שהיו דיל-ברייקר, והם יודעים לאמר לי בדיעבד במה היה מדובר, כדי שאוכל לדעת שלפחות זה לא יקרה במקום שאליו אני מראיין
ב. שזה לא התרחש יותר מדי פעמים רצוף עקב אי לימוד-לקח של המרואיין (אם המרואיין נופל על דברים דומים בכל מקום ולא יודע ללמד מזה לקחים, יש לי חשש סביר שזה יקרה גם במקום הבא).

בסבב הראיונות הקודם שלי לפני ארבע שנים נתקלתי בתפקיד שבו המשרדים של החברה היו אמורים לעבור לעיר אחרת רחוקה יותר בטווח של שלושה או ארבעה חודשים, אבל הם יכלו לספר לי על המעבר הזה כבר בשלב הראיונות.

 

[choo]

בסבב הראיונות הקודם שלי לפני ארבע שנים נתקלתי בתפקיד שבו המשרדים של החברה היו אמורים לעבור לעיר אחרת רחוקה יותר בטווח של שלושה או ארבעה חודשים, אבל הם יכלו לספר לי על המעבר הזה כבר בשלב הראיונות.

ואיך זה קשור למה שתארתי? לא אמרו לי מראש, וספק אם ידעו.

 

[user32]

הייתי חודשיים בסטארטאפ של גיימינג/הימורים. התפתיתי בצעירותי למשרת מנהל פיתוח/CTO בסטארטאפ שמומן על ידי דמות ידועה בעולם העסקים הישראלי. הבנתי שהמקום בצרות ולמשקיע נמאס לממן אבל לא הבנתי כמה חמור המצב.
המנכ"ל היה איזה משוגע אחד קצין ששירת בסיירת מובחרת. לא הפסיק לספר סיפורים על הצוות שלו בלבנון, וכשאמרתי שלהערכתי לייצב את הקוד יקח מינימום 3 חודשים הוא דרש שנסיים בחודש כי זה מה שהוגדר ולא מעניין אותו. עבדנו כמו משוגעים כל החודש, כולל לילות, ואני אפילו זוכר שאשתי הלכה לבדיקות הריון בלעדיי...
בסוף הגיעו הפיטורים הבלתי נמנעים, אחרי כמה חודשים המשקיע פיטר גם את המנכ"ל (ההוא שפיטר אותי) ומינה את הבת שלו לנהל את החברה שנסגרה כצפוי אחרי שנה בערך.
אבל היה משפט אחד שהמנכ"ל פלט באיזה וויכוח שאיכשהו נצרב לי בזיכרון: "ידעתי שלא הייתי צריך לקחת מישהו מהגדודים". וואלה זה היה אחד המעליבים שאמרו לי.
היו לו עוד כמה שגעונות. הוא היה מתגאה בזה שנהג לפסול במקום מועמדים שהגיעו לראיון ללא לבוש מספיק פורמלי לטעמו.
הוא גם היה עובר כל בוקר בין השולחנות ומקפיד לסדר דפים על העמדות שיהיו בערמה ולא מפוזרים, ליישר את העכברים וכל מיני דברים כאלה יענו מסדר בוקר כזה.
אין ספק שהיה עדיף לו להשאר בצבא.

 

[Nuke1985]

הייתי חודשיים בסטארטאפ של גיימינג/הימורים. התפתיתי בצעירותי למשרת מנהל פיתוח/CTO בסטארטאפ שמומן על ידי דמות ידועה בעולם העסקים הישראלי. הבנתי שהמקום בצרות ולמשקיע נמאס לממן אבל לא הבנתי כמה חמור המצב.
המנכ"ל היה איזה משוגע אחד קצין ששירת בסיירת מובחרת. לא הפסיק לספר סיפורים על הצוות שלו בלבנון, וכשאמרתי שלהערכתי לייצב את הקוד יקח מינימום 3 חודשים הוא דרש שנסיים בחודש כי זה מה שהוגדר ולא מעניין אותו. עבדנו כמו משוגעים כל החודש, כולל לילות, ואני אפילו זוכר שאשתי הלכה לבדיקות הריון בלעדיי...
בסוף הגיעו הפיטורים הבלתי נמנעים, אחרי כמה חודשים המשקיע פיטר גם את המנכ"ל (ההוא שפיטר אותי) ומינה את הבת שלו לנהל את החברה שנסגרה כצפוי אחרי שנה בערך.
אבל היה משפט אחד שהמנכ"ל פלט באיזה וויכוח שאיכשהו נצרב לי בזיכרון: "ידעתי שלא הייתי צריך לקחת מישהו מהגדודים". וואלה זה היה אחד המעליבים שאמרו לי.
היו לו עוד כמה שגעונות. הוא היה מתגאה בזה שנהג לפסול במקום מועמדים שהגיעו לראיון ללא לבוש מספיק פורמלי לטעמו.
הוא גם היה עובר כל בוקר בין השולחנות ומקפיד לסדר דפים על העמדות שיהיו בערמה ולא מפוזרים, ליישר את העכברים וכל מיני דברים כאלה יענו מסדר בוקר כזה.
אין ספק שהיה עדיף לו להשאר בצבא.

זה נשמע כמו איזה פרק של רמזור או סיטקום ישראלי כלשהו, מעין פארודיה על המנטליות הישראלית. מעניין איפה הוא היום ואם יש צדק בשוק (בטח אפשר לבדוק את זה בlinkedin), הוא בטח מנהל חברה גדולה יותר עכשיו .

 

[user32]

האמת שחיבבתי את הבחור. הוא היה בחור טוב אם נשים את כישורי הניהול.
פגשתי בו באקראי אחרי כמה שנים ברחוב והוא סיפר שהוא הצטרף לאיזו קרן הון סיכון בתפקיד ייעוץ כלשהו. סך הכל הגיוני.

 

[user32]

אגב, המשקיע לימים "כיכב" בעיתונות הישראלית בשלל פרשיות הסתבכות כלכלית. הוא הפך למליארדר, נקלע לחובות, ואחרי שורת הליכים משפטיים נשאר על פי ההערכות עם עשרות/מאות מליונים.

 

[BismarkReborn]

חצי שנה - המנהל שגייס אותי עזב אחרי חודשיים וחצי וכל מני דברים שאמר שנעסוק בהם לא קרו. עוד חודשיים והגעתי למסקנה שרוב הסיכויים שגם מהסטרטאפ לא יצא כלום (יזמים לא מנוסים שאיכשהו הצליחו לגייס סיד גדול אבל בגדול לא נראה שיודעים יותר מדי מה הם עושים). החברה עדיין קיימת ואפילו גדלה אבל המשקיעים הזיזו את היזמים הצידה לטובת הנהלה יותר רצינית.