מה היא נוכחות...
נוכחות היא מצב התודעה הטבעי של האדם. איתו הוא נולד, ואותו הוא מאבד במהלך הזמן. אנו חיים בתוך זרם בלתי פוסק של מחשבות ואסוציאציות. המחשבות הללו יוצרות מיסוך בין המציאות לביננו, ולא מאפשרות לנו לראות אותה. במחשבות אלו אנו מתקיימים בזכרון של העבר או בדמיון לגבי העתיד, אך אף פעם לא בדבר היחידי שקיים באמת: הרגע הזה. התבוננו בתינוק בן שנה. התבוננו בהרבה תינוקות בני שנה. ודאי תבחינו בתופעה משונה. הם בקושי ממצמצים. בעוד אנחנו ממצמצים כמעט כל רגע. כמות המצמוצים הם אינדיקציה לכמות ואינטנסיביות המחשבות החולפות בראשינו. ניתן לראות ולהרגיש שהתינוק, כשהוא מסתכל עלינו, הוא רק איתנו, רק ברגע הזה. במשך השנים בעקבות רשמים שונים שספגנו, איבדנו את מצב התודעה הזה. מצב תודעה בו המציאות נתפשת אחרת, הזמן נתפס כרצף אחד, העולם מתמלא רגשות ותחושות שאיננו מכירים ביום יום, ויותר מכל חזקה היא הרגשת הממשות של הקיום. מנסיוני ניתן לרכוש מחדש את מצב הנוכחות, אך דבר זה דורש אימון רב שייצור בהדרגה איזון בין כל התפקודים הנפשיים ויפחית את הכוח של המחשבות הבלתי פוסקות אשר ניזונות מחוסר איזון זה.
נוכחות היא מצב התודעה הטבעי של האדם. איתו הוא נולד, ואותו הוא מאבד במהלך הזמן. אנו חיים בתוך זרם בלתי פוסק של מחשבות ואסוציאציות. המחשבות הללו יוצרות מיסוך בין המציאות לביננו, ולא מאפשרות לנו לראות אותה. במחשבות אלו אנו מתקיימים בזכרון של העבר או בדמיון לגבי העתיד, אך אף פעם לא בדבר היחידי שקיים באמת: הרגע הזה. התבוננו בתינוק בן שנה. התבוננו בהרבה תינוקות בני שנה. ודאי תבחינו בתופעה משונה. הם בקושי ממצמצים. בעוד אנחנו ממצמצים כמעט כל רגע. כמות המצמוצים הם אינדיקציה לכמות ואינטנסיביות המחשבות החולפות בראשינו. ניתן לראות ולהרגיש שהתינוק, כשהוא מסתכל עלינו, הוא רק איתנו, רק ברגע הזה. במשך השנים בעקבות רשמים שונים שספגנו, איבדנו את מצב התודעה הזה. מצב תודעה בו המציאות נתפשת אחרת, הזמן נתפס כרצף אחד, העולם מתמלא רגשות ותחושות שאיננו מכירים ביום יום, ויותר מכל חזקה היא הרגשת הממשות של הקיום. מנסיוני ניתן לרכוש מחדש את מצב הנוכחות, אך דבר זה דורש אימון רב שייצור בהדרגה איזון בין כל התפקודים הנפשיים ויפחית את הכוח של המחשבות הבלתי פוסקות אשר ניזונות מחוסר איזון זה.
