מה היה טוב היום?

[ירון מקשקש]

מה היה טוב היום?

נזכרתי .

אז יום רגוע יחסית..פחות כאבים זה טוב.

סידרתי את הארון זה טוב.

התפללתי יפה בבוקר זה טוב

הייתה מדריכת השיקום היה טוב

הייתי בחוג תיאטרון היה קשה כי סיפרתי על קטע אישי דרמטי....ועשינו מיני הצגה מזה (כמה קבוצות עשו חולקנו ככה ) ...אינטנסיבי מאוד. יש הרבה מה לעכל ..זה טוב
יום טוב סה"כ

 

[alice1803]

נהדר, שמחה לשמוע, לי היה יום רע מבחינה ריגשית

כל היום הזה ליוותה אותי שוב אותה תחושה מוכרת, שבא לי לברוח, זה פשוט כל הזמן מנקר לי בראש, כמו ניקנור (דוכיפת מצוייר משנות ה-80), וזה לא עוזב.
כאילו בא לי לעצום את העיניים ולפתוח אותם במקום אחר לגמרי, בטח שלא בעבודה, בתוך משרד, מול מחשב כל היום, וטלפונים שמצלצלים לי במוח, משרד בלי חלונות, בלי אוויר, אני נכנסת שם לדיכאון, לא בא לי לעבוד שם יותר, לא כיף לי, ואני מרגישה שמתחיל להיות לי ממש רע, שלא נדבר על התופעות הפיזיות, שאני חולה יותר, ולא אוכלת, ומאז שהתחלתי לעבוד שם, אני לחוצה, ולא אוכלת כמעט, ורזיתי איזה 2 קילו לפחות, וזה לא כיף, כי אני גם ככה נלחמת במשקל שלי, לא רוצה להיראות כמו שלד עצמות.
&nbsp
ובנוסף, גם אין לי את החופשיות בדירה משלי, כי אני גרה אצל ההורים כבר 3 שנים, ואני לא יכולה להזמין חברים, או חבר, או לעשות מסיבות בבית.
ונמאס לי נמאס לי נמאס, נמאס לי גם שכל דבר מערער אותי, ומוריד לי את המצב רוח, ואת הביטחון העצמי לאפס, ואז הריקנות המגעילה הזו, מתחילה לחפור.
&nbsp
זה כמו כל יום לקום בבוקר, ולשאול את עצמי, מי אני, מה אני, ולאן אני חושבת שאני הולכת, והתשובה היא אולי קשה מנשוא, אבל אני עונה לעצמי, שאין לי מושג לאן אני הולכת, רק יודעת מאיפה אני באה, שזה גם משהו.

 

[הקוסמת הורודה]

איזה עבודה כן יהיה לך כייף לעשות?

 

[הקוסמת הורודה]

איזה-איזו

 

[alice1803]

שאלה טובה, קשה לי לענות עליה, אבל

פעם רציתי להיות מעצבת גרפית או עורכת וידאו = למדתי את זה די מזמן, וגם יש לי כישרון טיבעי, אבל בסוף לא עשיתי עם זה כלום, וגם נטשתי את העניין די מזמן, כי התבאסתי על עצמי.
&nbsp
הייתי רוצה להתעסק במוזיקה (מאחורי הקלעים), אבל זה רק חלום.
הייתי רוצה להיות שחקנית = כי זה משהו שנורא קל לי לעשות, להיכנס לדמויות, להיכנס לראש שלהם, ולחקות אותם, זה משהו שמעסיק אותי, ועושה לי טוב.
&nbsp
אני די טובה בניהול משרד ואדמיניסטרציה = אבל עם השנים זה הפך להיות נורא קשה בשבילי, כי אני מוצאת את עצמי חסרת סבלנות, לחוצה בטירוף, ואני לא מסתדרת עם נשים אחרות שעובדות אתי, כי קשה לי עם ביקורת, ולקבל הוראות, וכל דבר שאומרים לי, אני לוקחת ללב, כאילו באותו הרגע כולם שונאים אותי.
&nbsp
ואני ממש אוהבת לעבוד לבד, אבל שיהיו סביבי אנשים, שיבואו וילכו, אבל לפחות שיחייכו אליי קצת.
&nbsp
אני לא יודעת במה אני יכולה לעבוד, נורא לא קל.

 

[ירון מקשקש]

גם אני לא יכול לענות על זה

&nbsp
זה חלק מן ההפרעה שאין לנו זהות ברורה לגבי מה אנו רוצים להיות...סף שעמום נמוך וחוסר יכולת להתייצב על משהו לאורך זמן...
&nbsp
אפשר לשנות את זה זה החשוב

 

[הקוסמת הורודה]

ידעתי שאני צריכה לגבות תשלום על כתיבה בפורומים

טוב אז ככה:
קודם כל אצלך ברור שיצירה זה דבר חזק ודחף נפשי אצלך את מהאנשים שלעומת אחרים כן מחוברת ללב שלך וזה אומר שסטייה מהמסלול שמתאים לך יגרום לך סבל נפשי רב. אין מה להתבעס למדת את זה וזה דבר מדהים. את צריכה למצוא חלום טחר שאת מוכנה להשקיע בו ולעוף על זה זו הדרך הכי טובה בשבילך להיות מאושרת אחרת תעבדי אבל איכשהו תמיד יהיה חסר לך משהו גם אם יתייחסו אלייך בסדר בעבודה

 

[הקוסמת הורודה]

טחר-אחד

 

[הקוסמת הורודה]

טחר-אחד

 

[ירון מקשקש]

יפה אמרת

אני אומנם כך הרגשתי שעבדתי..היה מעיק לא נעים יותר משהשכר היה מועיל..

שאני מסתפק בקצבא..אפילו שקשה אבל עושה מה שאני אוהב תיאטרון קרמיקה מפגשים כתיבת שירים ( כתבתי בערב אתמול והעליתי לאתר ..) ...
זה מרגיש הכי אמיתי הכי עושה לי טוב הכי משפר ..אולי זה עוד יפתח גם פתח לתעסוקה ( אם הרפואי יאפשר ויימצא משהו מתאים) לזוגיות ובכלל לקשרים

חדשים ממקום אחר..מהעבר.

לגבי אחרים שחייבים לעבוד כי אין ברירה אני לא מקנא בהם לא פשוט בימינו החומריים לעזוב הכל לרדוף אחרי החלום..אולי רק כתוספת לעבודה ..זה רעיון שנראה לי טוב

 

[ירון מקשקש]

גם טוב

&nbsp
עוד יבוא היום לבית משלך ועבודה מתאימה יותר את בדרך..