מה היה כ"כ חלומי ב"משגב לדך"?

[מבשלת בבטן]

מה היה כ"כ חלומי ב"משגב לדך"?

יצא לי לקרוא לא מעט על כמה שמרכז היולדות הזה היה נהדר והחליף את הצורך בלידות בית...(נתון לוויכוח כמובן). אז, מה היה כ"כ מיוחד בו? לא היו רופאים בכלל? לא היו פרוטוקולים? היו רק מיילדות מקסימות שיכלת לבחור מתוכן מישהי מראש? מה ההבדלים בינו לבין מרכז הלידה שקיים עכשיו בלניאדו לדוגמא?

 

[סטיוויה]

לא ילדתי שם אבל דווקא שמעתי כמה

סיפורים לא מוצלחים על לידות שהתרחשו שם. מה שהיה טוב שם אילו המיילדות שבאו ללידה ממקום טבעי ומאפשר לולדת ולמשפחתה. אבל היו גם היו פרוטוקולים.

 

[כרמית מ.]

הכל יחסי...

לא ילדתי שם, אבל ממה ששמעתי/קראתי, משגב לדך היה בית חולים פתוח יחסית, שאיפשר גם מיילדות פרטיות, והיה יחסית פתוח ל"שגעונות" ולידות טבעיות. כשהוא נסגר, היתה תחושה של "אין ברירה" שהובילה לחיפוש אחר פתרונות אחרים - כולל הקמת תנועת "נשים קוראות ללדת", ומתוך כך גם פתרון לידת הבית הפך ליותר נפוץ. לדעתי, משגב לדך לא היה אפשרות טבעית כל כך, אבל הוא היה טבעי מספיק בשביל "להרדים" את היולדות ואת הצורך שלהן (רובן) לחפש פתרונות שיאפשרו להן ללדת באמת כמו שהן רוצות.

 

[shemesha]

Misgav Ledach

As a midwife working about 14 years at Misgav Ledach,I can tell you all that at the time it was the best there was, but FAR from perfect. Now that I am a homebirth midwife only, I can't imagine ever going back (backwards) to working in a hospital situation, no matter how "natural" it sells itself. There were doctors who made protocols, and we midwives had to invest valuable energy in trying to work around the incompatible and inflexable rules that went against our ideals and didn't support women's birthing normally and individually. There were time limits, waterbirth was forbidden, and the midwife was always at the mercy of the doctors and administration. True, it was much better than any other hospital, and it allowed women to choose their own midwife and was the first that opened special homestyle birthing rooms, but it was a struggle the whole way, with oceans of tears that I shed and unbelievable stress trying to avoid those rigid protocols and it made me into a "devious" midwife in order to protect my women and babies. You cannot compare it to a homebirth. Once again we may face the same situation if we demand the establishment of homebirth in the medical system. Then we again will have to work with unreasonable protocols and follow rigid guidelines and there will be women transferred to hospital not because there is a real medical need, but because the midwife has to follow the protocol made by the doctor who doesn't support or understand homebirth. But only if homebirth is institutionalized will the government ever pay for it. So we are in a trap here.

 

[מבשלת בבטן]

תרגום: משגב לדך

כמיילדת שעבדה 14 שנים במשגב לדך, אני יכולה להגיד לכולכם, שבזמנו זה היה הכי טוב שאפשר למצוא, אבל ר-ח-ו-ק ממושלם. עכשיו שאני רק מיילדת בבית אני לא יכולה לדמיין עצמי חוזרת אחורה ומיילדת בבי"ח, לא משנה כמה "טבעי" הוא מוכר את עצמו. היו רופאים שקבעו פרוטוקולים ואנחנו כמיילדות היינו צריכות להשקיע אנרגיה רבה בכדי לעקוף את הנהלים הלא גמישים שסתרו את האידאלים שלנו ולא תמכו בלידות נורמליות ואינדיבידואליות. היו הגבלות בזמן, חל איסור על לידות מים, והמיילדות היו נתונות לחסדיו של הרופא והממסד. נכון, זה היה הרבה יותר טוב מכל בי"ח אחר, הוא איפשר לנשים לבחור את המיילדת שלהן והיה הראשון שהקים חדרי לידה ביתיים. אך זה היה כרוך במאבק לאורך כל הדרך, עם ים של דמעות שזלגו מעיני וסטרס בלתי נתפס בנסיון לעקוף את הפרוטוקולים הנוקשים וזה הפך אותי למיילדת "ערמומית" במטרה להגן על היולדות שלי והתינוקות שלהן. אי אפשר להשוות את זה ללידת בית. אנו יכולות למצוא את עצמנו שוב במצב הזה, אם נדרוש את הכרת המערכת הרפואית בלידות בית. אז שוב נצטרך להתמודד מול פרוטוקולים לא הגיוניים ולפעול עפ"י הנחיות, ויהיו העברות לבי"ח- לא בגלל שהיולדת זקוקה לטיפול רפואי- אלא בגלל שהמיילדת צריכה לעבוד עפ"י פרוטוקולים שקבע רופא שלא תומך ולא מבין בלידות בית. אבל רק אם לידות הבית יתמסדו הן ימומנו ע"י הממשל, כך שבעצם אנו נמצאות במלכודת.

 

[mise]

אילנה, אז למה ../images/Emo35.gif ../images/Emo35.gif ../images/Emo35.gif

אם הפרוטוקולים הם אסון, והם יביאו את לידות הבית למצב של אסון, למצב שבו ביה"ח יהיה בתוך הבית ולא יהיה סיכוי ללדת טבעי בגלל מגבלה של זמנים ודברים אחרים, בשביל מה כל זה? מה זה נותן ולמי זה תורם? האם אנחנו נהיה כמו הולנד? זו התקוה? קשה לי להאמין. יותר מדי אגו וכוח. בתור אחת שהגיע מלידת-בית לביה"ח לרישום הילדה והרופא פשוט ישב ו'שטף' אותי, על כמה עשיתי דבר מסוכן, על כמה המיילדת שלי מסוכנת, דיבר על כל הסיכונים ומה יכול להיה לקרות, על כל ה - facilities שפשוט *חייבים* בלידה, כגון ואקום וקיסרי, ניסה להפחיד אותי בזה שפתח את ברז המים בכיור על הזרם הכי חזק וצעק: "את רואה מה זה יולדת שמדממת אחרי לידה?! זו יולדת שמדממת אחרי לידה!!", מה אוכל לומר? שיש עם מי לעבוד? שיש מי שיש לו אינטרס שהיולדת תלד בבית? לא! יש עוד המון רופאים כמוהו, מסתבר. אף אחד לא רוצה לקצץ את הענף שעליו הוא יושב ונראה לי שהולכים להשתמש בכל האמצעים כדי שהענף הזה לא יקוצץ בארץ. חבל שהמיילדות כובלות עצמן לפרוטוקולים.

 

[tookmy]

תלוי בבית החולים וברופא

כידוע לך ילדתי בבית חולים. המקום היה רחוק ממושלם, רחוק מהחלומות שלי על לידת בית טבעית. כולם שם ידעו שהגעתי מלידת בית, אף אחד לא שטף אותי. מקסימום ניסו להבין למה. אפילו הרופאים (אני לא מדברת על המיילדות, כי הן ידועות כנהדרות במקום בו ילדתי) לא ניסו להגיד לי שאני לא בסדר. יותר מזה- שלחו לי שני רופאים להחתים אותי כשהלכתי הביתה שלוש שעות אחרי לידה: אחת שבדקה את התינוקת, רופאת ילדים- וראו שהיא מאמינה בכל מילה שהיא מקריאה לי והיא ניסתה לאיים עלי כשראתה ששומדבר לא עוזר. לעומתה הרופא המיילד שנשלח לי כדי להסביר את הסכנות ליולדת, הסביר לי כמתחייב מהנהלים והחוק אבל ראו שממש בסדר לו שאני הולכת הביתה ושהוא חושב שאני שפויה ביותר והוא היה נחמד בסך הכל, רק שה מה שחייב(שלא לדבר על המיילדות שממש שמחו שאני הולכת הביתה ומרגישה טוב). אני יכולה לומר שבמהלך ההריון הגניקולוגית שלי, שעובדת גם בבית חולים במחלקת יולדות, ידעה שאני מתכוונת ללדת בבית ולא ניסתה לשכנע אותי אחרת. כנ"ל לגבי הרופא שעשה לי סקירה מאוחרת שהתעניין עם מי אני מתכוונת ללדת. יש ויש. לדעתי רבים מהרופאים מתנהגים כך כי ין להם שום מושג במה מדובר וזה מה שהם מכירים. לדעתי הדרך היא לקרב אותם. אולי להזמין ללידות בית כאלה שהם קצת יותר פתוחים או מתעניינים, להיות בדיאלוג איתם. בסופו של דבר מדיאלוג כולם מרויחים בסוף וירויחו מהדיאלוג גם נשים כמוך שהגיעו לרשום תינוקת בבית חולים, כמוני שעברו לבית חולים עם פתיחה של 7 ס"מ שלא מתקדמת שעות על גבי שעות, וכאלה שרוצות לידה לא התערבותית אבל בבית חולים.

 

[אילנה שמש]

It's not so simple

I get the impression that the majority of women want these protocols and the "institutionalism of homebirth". This is the way they can get their birth paid for by the government, and other things like the pediatric exam, and any other treatments like the Anti-D shot for RH minus, and supplies etc. Many women feel insecure and unsafe becasue homebirth is not controlled by the health authorities and don't have the courage to do something that is not the culturally accepted norm. Also the insurance issue is important for the midwives who feel very vulnerable and threatened. Some women also feel worried about the loss of insurance in case of financial need for a problem baby. Midwives feel that sooner or later our license will be linked with our accpetance of the protocols and having insurance. It's not a good situation all around. Risks and benefits on both sides. Time will tell.

 

[כרמית מ.]

הבעיה היא הפער בין הרעיון לביצוע

תיאורטית, מיסוד לידות הבית הוא דבר חיובי, שיאפשר ליותר נשים להנות מהדבר הכל-כך בסיסי הזה, בלי השקעה שהיא בהחלט מרתיעה (אם כי, למיטב ידיעתי, אם הבעיה הכלכלית היא אמיתית, ולעומתה הרצון ללידת בית הוא גדול, רוב המיילדות יסכימו להסדרים אישיים מיוחדים - למרות שזה בהחלט בא על חשבונן, כך שזה לא משהו שמנצלים כשיש ברירה אחרת). מעשית, בדרך שהעולם שלנו עובד, מיסוד לידות הבית אומר קבלת פרוטוקולים בלתי אפשריים (אני תמיד מצטטת את נירית שפירא, שהתייחסה לפרוטוקולים המוצעים כמגדירים "אשה שיש לה רחם, לא תוכל ללדת בבית"...) שיגרמו לנשים רבות שהיום יולדות בבית בבטחה, לאחת משתי האפשרויות: לידת בית חולים, על בעיותיה הידועות, או לידה ללא מיילדת, שלדעתי, ואני יודעת שיש החושבות אחרת, גם היא בעייתית, במיוחד עבור מי שיש לה איזהשהו מקרה גבולי יותר מבחינה מיילדותית - ואלו הן הנשים שלא מאושרות בפרוטוקול.

 

[mise]

OK.

אז מעשית, מה לדעתך יהיה התרחיש? האם באמת קבלת פרוטוקולים בלתי אפשריים, היינו - הכנסת ביה"ח לבית, או שיכולה להיות אופציה אחרת, טובה יותר? האם יש באמת שתי אפשרויות (העולות מדברייך): 1. מיסוד לידות הבית וקבלת הבלתי אפשרי: ציוד לא הגיוני שיהיה בלידת בית, הדומה ללידת בי"ח, ועוד כל מיני דברים שעולים בדעתי, כמו הקצבת זמן לשלבים הלידה וכו'. 2. כאופציה לברירה הראשונה תהיינה לידות "כמו ביערות", כמו שהיה פעם, או נשים שתלדנה בלי מיילדות, או מיילדות שתעבודנה מחוץ לחוק והעיקר לא לעבוד ע"פ הפרוטוקולים הנוקשים.

 

[swann]

רק מסיפורים של אחרות

ובינתיים שמעתי רק על סיפורים מוצלחים. בעיקר בגלל הכבוד שנתנו ליולדת והתמיכה במהלך הלידה ללא התערבות.

 

[פלגיה]

אבל ממש צריך להבין מה היה המצב

באותו זמן בשאר בתי החולים. נראה לי שמה שהיה במשגב לדך לפני 13 שנה, קיים עכשיו גם בבית חולים כמו הר רצופים ולא היה קיים אז (דוגמה - חייבו גילוח וחוקן, לידה בשכיבה על הגב תוך הרמת רגלים ולא בתנוחה אחרת, חוסר תנועתיות בלידה, ניטור רצוף וכדומה) לאופציות שהיו אז - משגב לדך היה מיוחד, היום זה כבר הפך ל"שגרה", או לפחות בדרך להיות כך.