אנסה להתייחס לאפידמיולוגיה כאל בעיה אקולוגית
פשוט מפני שאקולוגיה למדתי ואפידמיולוגיה לא.
קודם כל, מה ידוע לנו על האוכלוסיה האנושית במאה ה-16? הרבה מאד אוכלוסיות מבודדות במידה רבה. איידס (ומחלות אחרות) יכול להתפשט בקלות יחסית בין ערים ולהדביק את אלה העוסקים במגע מיני "מסוכן"- קודם כל זונות והומואים, אחת כך לקוחות של זונות, במעגל השלישי נשותיהם של לקוחות הזונות, ברביעי כאלה הנואפים עם נשות המעגל השלישי וכן הלאה.
אני מניח שמי שגם חשוף למחלה ביותר וגם מפיץ אותה בין אוכלוסיות שונות הם קודם כל מלחים. גם מפני שהם לקוחות של זונות בנמלים אליהם הם מגיעים, וגם מפני שהם שוהים בים במשך זמן רב- מה שמעלה את הסיכוי שיעסקו במעשי סדום ביניהם. מי שנושא את המחלה בערים ומפיץ אותה לפנים הארץ הן הזונות, המקבלות אותה מהמלחים. מאחר וזונות בדרך כלל אינן אוכלוסיה ניידת במיוחד (מלבד אלה המכונות "ההולכות בעקבות המחנה") די צפוי שהמחלה תתפשט לאיטה ברבעי העוני של ערי הנמל.ברבעים עשירים, בהם מין מחוץ לנישואין מבוסס קודם כל על פילגשות או בכפרים בהם אם יש זונות אז הן מקומיות המחלה תתפשט בקצב איטי עוד יותר.
אבל כאן נשאלת השאלה: האם האיידס כבר פגע באירופה במאה ה-16 או בתקופה קדומה יותר? למרבה הצער, איני יכול לחשוב על דרך לבדוק את השאלה. אמנם כפי שהזכרתי יש מוטציה הפוגעת ברצפטור של נגיף האיידס, אבל קודם כל מוטציה זו גם מחלישה את מערכת החיסון ולכן אם מחלת האיידס תיעלם הסלקציה תפעל נגדה, ושנית- אותו אלל בדיוק גם מגן חלקית מדבר, ולכן גם אם תמצא אותו באוכלוסיה אינך יכול לדעת האם זו עדות לאיידס או לדבר.
קשרים מסחריים (כולל יבוא עבדים) בין אפריקה ואירואסיה (מאוחר יותר גם אמריקה) היו לאורך כל ההיסטוריה האנושית. היית מתפלא אם נשא איידס אכן הגיע לאירופה, הודו או פרס לפני המאה ה-20?
