מה היחס של הציבור כלפי מחלת הסרטן

[dimi87]

מה היחס של הציבור כלפי מחלת הסרטן

אולי אתם יכולים לעזור לי אני צריך לכתוב מאמר על הנושא של התייחסות הציבור כלפי מחלת הסרן וחולי סרטן ואני מתקשה למצוא חומר בנושא. אני אודה מאוד אם תוכלו לשלוח לי קישוריות או אתרים שקשורים לנושא שלי. בתודה מראש.

 

[factor]

פשוט תיזכר בפרשת המועדון בב"ש.

 

[ציפורלילה]

אפשר הסבר בבקשה?

מהי פרשת המועדון בבאר שבע? לגבי השאלה - איך מתייחסים לחולי סרטן, כל אחד פה יכול לתת לך מחוויותיו הוא, מאיך שהוא הרגיש שמתייחסים אליו כשהיה חולה. או אנשים שליוו ומלווים חולי סרטן, איך הם הרגישו והתייחסו. השאלה היא אם זה מה שאתה מחפש.

 

[מיליתו]

2 דוגמאות:

1. התרמה "הקש בדלת" - כשבאו הילדים לביתי תרמתי 30 ש"ח. הילדים היו המומים, עד כה הם עברו מעל 20 דירות, ולמעט אשה אחת שתרמה להם 5 ש"ח, כולם פתרו אותם בסיפורים שונים ומשונים. 2. פרשת המועדון בבאר שבע - היתה כוונה לפתוח מועדון יום לחולי סרטן, שירכז בילויים להם ולמשפחות. תושבי השכונה התנגדו כי "לא נעים לראות "אותם" כל הזמן...."

 

[ציפורלילה]

את מתכוונת ל..

מועדון "מעגן"? מה שאני יודעת לגביו שזה כמו מתנ"ס עם חוגים וסדנאות לחולים ובני משפחה. אבל לא ידעתי שהתנגדו לזה מהסיבה שלא נעים לראות. (אבל שמעתי את הסיבה הזו עולה בהקשר אחר...) לגבי "הקש בדלת", אני לא חושבת שזה בכלל קשור לסרטן אלא לאיזושהי תרבות "שנור" שמתקיימת במדינה שלנו בגלל כל כך הרבה אנשים עם קשיי מחיה. וכן, קצת נמאס כל שני וחמישי לפתוח ת'ארנק ולתת אפילו אם זה למוסד ותיק כמו "הקש בדלת".

 

[yiska11]

צודקת .. .

פעם התגובות היו ממש מזעזעות היום נדמה לי שקצת פחות. חוצמזה שלא מזמן הייתי בתחנת אוטובוס ושמעתי 2 חבר'ה צעירים מדברים . אחד סיפר לשני שגילו אצל חבר שלהם סרטן . ואז השני אמר : מסכן .כמה זמן נותנים לו ? זה מעצבן . אנשים צריכים לדעת שלא כל אחד מת מזה ואפשר להבריא ולא צריך להסתכל על אנשים עם סרטן, בעיניים כאלה מסכנות .

 

[ציפורלילה]

כי זו הסטיגמה

ומה שיש לנו לעשות זה להפיץ את הבשורה שהנוסחה סרטן = מוות היא חד משמעית, זתומרת שיש אנשים שמאובחנים, מטופלים, מבריאים וחיים אחרי זה שנים רבות. את יודעת מה, שני החבר'ה האלה, פשוט לא ידעו עד אותו החבר שחלה, במה מדובר בכלל. אני מניחה שנכונה להם התפקחות לא קלה. בתור חולה לשעבר, אני לא זוכרת שקיבלתי מבטי רחמים אלא בעיקר מבטים משתאים ושאלות מוזרות, שכן, חלקן העידו על בורות בלתי רגילה. אבל תכל'ס מי רוצה לדעת בכלל? האם לא היינו מוותרים על כל הידע הזה?

 

[yiska11]

../images/Emo13.gif בטח היינו מותרים ודי בשמחה

צריך באמת לשנות את הסטיגמה שיש בציבור למרות שבאמת יש להודות שבשנים האחרונות היא די משתנה ולטובה. ובאמת חשוב לזכור - שיש חיים ודי טובים אח"כ . אפשר לנצח ולהישאר מאוד חזקים אח"כ .

 

[ציפורלילה]

זה תלוי בנו

כי אנחנו עברנו ואנחנו יודעים קצת יותר מה הנכון. תשמעי, פעם גם לא היו מדברים על זה כי היתה בזה בושה או שבאמת הידיעה שלא שורדים את זה. אני חושבת שכן צריך לדבר על זה וכן לעורר מודעות. נכון שלא תמיד אפשר למנוע אבל אם יש מודעות אז לפחות לא מקבלים תגובות של רחמים ושתיקות מעיקות וחברים שנעלמים כי הם לא יודעים איך להתמודד עם זה.

 

[דגנילי]

לי יש זכרונות אחרים..

אני זוכרת שכולם בתיכון ברחו ממני. חברה אחת קרובה שלי פשוט סיפרה לכולם שיש לי סרטן ואני עומדת למות. ושאלו אותי גם אם זה מדבק.. ועד היום אנשים מרחמים במסכנות... לכן גם שהייתי חולה בפעם השניה וגם עכשיו שאני כבר בריאה.. אני לא מספרת לאף אחד שאני חולה..אלא אם כן אני חייבת. בהתחלה לא ידעתי שזה לרעתי... ולמדתי לפי התגובות. מישהי דפוקה במקום עבודה מסויים.. אפילו התעצבנה עלי שנודע לה שסיפרתי לבוס שהייתי חולה.. היא אמרה לי.. מה את חושבת שעכשיו נרחם עליך ותקבלי יחס מועדף?

 

[yiska11]

מה היא רוצה , שקל ???

וגם עליי הפיצו את השמועה בזמן המחלה (רק שזה היה בבי"ס יסודי ...).