מה הייתם אומרים?
בימים האחרונים עולה בי התהייה, אם הייתי פוגשת את עצמי בתקופה של אחרי השבעה מה הייתי אומרת לעצמי.
מה כן הייתי מספרת, מה הייתי מסתירה.
מה היה עוזר לי לו הייתי יודעת אז.
זוכרת בשבעה עצמה כשאחרים ספרו לי על הכאב התמידי, על כך שהאובדן תמיד אתם. על החיים שהתהפכו.
חשבתי שאצלי יהיה אחרת, נחזור לשגרה. פחדנו מלשכוח את הבן היקר. והרבה ממה שאמרו וספרו התקשנו לקבל.
היום יודעת כמה לא הבנו מה קרה, לא הבנו את גודל האסון, וסביר להניח שאפילו לא הבנו שבננו הקט איננו ולא ישוב עוד.
ומה המשמעות של זה.
בימים האחרונים עולה בי התהייה, אם הייתי פוגשת את עצמי בתקופה של אחרי השבעה מה הייתי אומרת לעצמי.
מה כן הייתי מספרת, מה הייתי מסתירה.
מה היה עוזר לי לו הייתי יודעת אז.
זוכרת בשבעה עצמה כשאחרים ספרו לי על הכאב התמידי, על כך שהאובדן תמיד אתם. על החיים שהתהפכו.
חשבתי שאצלי יהיה אחרת, נחזור לשגרה. פחדנו מלשכוח את הבן היקר. והרבה ממה שאמרו וספרו התקשנו לקבל.
היום יודעת כמה לא הבנו מה קרה, לא הבנו את גודל האסון, וסביר להניח שאפילו לא הבנו שבננו הקט איננו ולא ישוב עוד.
ומה המשמעות של זה.