מה הייתם עושים במקומי? רובכם עדיין רחוקים מהמציאות של ביה"ס והאלימות הפושה בהם, כי ילדיכם עדיין בגן. אבל זה רק ענין של זמן- והוא כידוע, רץ... לפני ימים אחדים, חזר ה../images/Emo210.gif (תלמיד כתה ב') הביתה, ואמר:"היום כל ההסעה הרביצה לי". ../images/Emo12.gif../images/Emo5.gif בירור העלה את הפרטים הבאים: ילד אחד צחק, אולי על ה../images/Emo210.gif (כך הוא חשב- מחשבה לא מופרכת, זה קורה הרבה), אולי סתם על בדיחה. ה../images/Emo210.gif "העניק" לו בעיטה. בא אחיו הגדול של הצוחק, ושאל:"למה בעטת באחי?!" ה../images/Emo210.gif נלחץ, והתחיל לצרוח. כל ילדי ההסעה התגודדו סביבו, צחקו, קיללו, ולטענתו גם בעטו בו. המנהלת טוענת, על סמך דברי הילדים, ש"רק" צחקו. האמת- לא נראה לי עקרוני- המצב היה של ילד אחד, שמוקף ומותקף ע"י קבוצת ילדים, חלקם הגדול גדולים ממנו. לא נראה לי משמעותי מה היה הנשק שלהם. ומה עושה המנהלת, אשת החינוך? אומרת לי:"צר לי עליו, אבל הם רק צחקו, מה אני יכולה לעשות? הם רק ילדים". ../images/Emo46.gifאין גבול לאטימות../images/Emo7.gif
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
מה הייתם עושים במקומי?
- פותח הנושא schlomitsmile
- פורסם בתאריך
איזה מצב נורא ../images/Emo4.gif האמת? אני מקווה שלנו זה לא יקרה. מקווה שאני לא אופטימי מדי. אולי הייתי הולך לדבר עם המנהלת יותר ברצינות ודורש שגם אם מדובר על צחוק בלבד יעשו איזו שיחה עם הילדים בשכבה. משהו בסגנון של "יום ללא אלימות". מערכת החינוך יכולהל היות מאד אטומה ותפקידנו ללחוץ אותה לקיר כשאין ברירה. אבל את בטח יודעת את זה. ואני רק אבא לילדה בגן טרום חובה. אם היה עליהום כזה, וזה לא משנה אם זה צחוק, קללות או משהו אחר אי אפשר לעבור על זה בשקט. מקסימום תהיו ההורים הנודניקים שממש חשוב להם שלילדים שלהם יהיה טוב בבי"ס. אני מקווה שאנחנו נהיה כאלה ../images/Emo4.gif. עכשיו אני קולט. כיתה ב'?../images/Emo12.gif אדושם? לאן הגענו?
מאחלת לכם מקרב לב, שתעברו את מערכת החינוך בלי להבין על מה דיברתי פה... יכולה רק לספר, שבחרנו את ביה"ס הזה בקפידה- התרשמנו לחיוב מהאוירה הרגועה, הכיתות הקטנות יחסית, הערכים ההומניסטיים שחרוטים על דיגלו. לכן החלטנו לתזז את ילדינו בהסעות, למרות שיש בי"ס ממש מול הבית... האמת היא, שאני אפילו לא ממש מאשימה את מערכת החינוך: החברה שלנו הולכת ונהיית אלימה יותר ויותר, ומצפים מהמורות להיות דון-קישוטיות, להציל את החברה מעצמה. וכל זה בלי לתת להן כמעט כלים. אילו המנהלת היתה אומרת לי: 'זה באמת מזעזע, אבל קצרה ידי. אפילו אם אשלח מכתבים להורי הילדים הנ"ל, זה חסר תוחלת' ; הייתי מלטפת ראשה בחמלה. אבל כשהיא אומרת:"הם רק צחקו. הם ילדים" כלומר מקלה ראש בחומרת העניין, היא תורמת לכך, שבעוד כמה שנים אותם ילדים יעשו למישהו אחר אותו דבר- אבל עם סכין.
wild sands
New member
אישית, אני חושב שאת מצפה ליותר מדי ופחות מדי ואני אומר את זה כבעל ניסיון רב בסיטואציות כדוגמת זו שתיארת (אם תרצי אוכל להרחיב). את מבקשת יותר מדי מ"האח הגדול הרואה הכל", ופחות מדי מהילד שלך. לעבדי מערכת החינוך (הו"ו הושמטה בכוונה) אין את הכלים להגן על עצמם מפני ילדים בני 7-8 ובוודאי שלא להגן על תלמידיהם. יותר מכך, גם בתקופות שהיו להם כלים כאלה, הם לא היו מסוגלים לשלוט בסיטואציות כאלה. את ממש בעלת ציפיות מוגזמות מהמערכת (וזה לא בגלל שלא מגיע לילד שלך כל מה שאת אומרת). בקריאה שניה, אולי אין לך ציפיות כאלה, אבל עדיין את רוצה שההגנה תבוא מהם. מצד שני, נראה לי שאת תופתעי (או לפחות כך זה נקרא לי) מהיכולת של ילדך לעבד את החוויה השלילית הזו, לעבור אותה ולפתח דרכים להתגבר על, או למנוע, חוויה דומה (כלומר אם תתני לו). כמו באותן פעמים שילד נופל על הרצפה ומסתכל עלינו על מנת להחליט אם לבכות או לא - גם כאן, תמיכה ועידוד יאפשרו לו להמנע מלתייג את החוויה כטראומתית, ופשוט לפתח כלים להתמודדות הבאה באם תבוא. המקרה שתיארת הוא כח מניע באחת מההחלטות השגרתיות בחיי ילדים (ותחשבי אחורה על ילדותך שלך) - עד כמה להיות חלק מלהקה/חבורה, או זאב בודד. מה שתיארת היה מפגש חזיתי בין התפיסה של ילדך, בה העימות היה בינו לבין ילד נוסף, לבין התפיסה ששלטה באותו אוטובוס, בה העימות היה בין ילדך לבין קבוצת ילדים מקושרת. כל ילד - כל אדם - בוחר בעצמו היכן הוא נמצא על הרצף בין הקטבים האלה. מה שאנחנו יכולים לעשות כהורים, כאלטרנטיבה לטענות כנגד המערכת (הם לא מבצעים את תפקידם), או הילד (הוא לא בסדר), זה לתמוך בילד ולתת לו תחושת ביטחון. כל הורה יעשה זאת אחרת עם כל ילד, ובנוגע לכל מקרה. זו אמנות - אמנות ההורות (ולכן כל כך קשה).
הילד שלי לא בוחר להיות זאב בודד- הוא כזה אבל לא בזה העניין. מסכימה איתך לגמרי, שאין להאשים את המערכת- הרי כתבתי כבר, שהרעה מתחילה בכך שהחברה הולכת ונהיית אלימה יותר ויותר, ואין זה סביר לצפות ממורות לא מצויידות להציל את החברה מעצמה. יחד עם זאת, אני עדיין חושבת שעל כולנו לשאת באחריות. הורים, מורים וכל השאר. אם נעבור בשתיקה על מקרי אלימות "קטנים" במיני תואנות- אין לנו כלים/הם רק ילדים/זה יחשל אותו- נכין את הקרקע למקרי האלימות הקשים שיבואו, והם יבואו. לתמוך בילד, בדרך הנכונה לו - בהחלט. זה הבסיס לכל דבר.
wild sands
New member
מסכים כל אחד צריך לעשות כמיטב יכולתו. גם אם זה לדבר לקירות. בחירה לא נעשית בהכרח בצורה מודעת. הוא כזה - ועכשיו הוא יפתח כלים שיעזרו לו להיות כזה בנוחות ובהנאה.
../images/Emo13.gifאמן... על זה אנחנו עובדים
שירי40 האחת
New member
היי שלומית ../images/Emo13.gif מסכימה אתך במליון ואחד אחוז!! זו האחריות שלנו כהורים קודם כל. אבל לדעתי יש גם הרבה קשר בין התכנים של מה שמשדרים בטלויזיה בשעות שהילדים ערים, והאלימות. תחשבי שניה גם על כל משחקי המחשב שקיימים בשוק. רובם אלימים... תחשבי מה הילד שומע בחדשות... לא רוצה להפחיד אותך בסיפורי זוועה של מה שקורה להם בחיים בגילאים גדולים יותר. ויש סיפורי זוועה מצמררים!!! אבל את יודעת מה עוד מצמרר? לי למשל אין טלויזיה בבית סבבה? מבחירה לגמרי! כשסיפרתי לחברה טובה שאני בהריון, היא הודיעה לי חגיגית שעכשיו אני ממש (אבל ממש!!!) חייבת לקנות אחת. כששאלתי למה, היא שאלה אותי בתגובה האם אני רוצה למצוא את עצמי "מעסיקה" את הילד 24 שעות ביממה... אז אני שואלת בשיא התמימות... אם מגיל 0 "שמים" את הילד בטרמפולינה מול הטלויזיה ושמים לו דיסק בDVD עם לופים של השד יודע מה כאילו זה היה השמרטף שלו, זה מה שהוא יודע. כך שבגיל מאוחר יותר זה מה שהוא רוצה. לכי תשלטי במה שמשדרים שם. את הדמיון שלהם אפשר לפתח באלף דרכים יצירתיות שונות ומגוונות... עוד דוגמא? יאללה תתפרעי לך... אני גרה בול מעל שני גני ילדים שממש צמודים אחד לשני. ביום שישי האחרון אני מתעוררת למשמע צרחות זעם ואימה של ילד שפשוט "נובח" על ילד אחר. מקלל אותו והשד יודע מה... כשכבר התעוררתי, הצצתי דרך החלון וממש ראיתי את המחזה הזה. ילד בן 3 בערך... כל מה שהוא יודע זה מה שהוא רואה בבית. ואם הוא רואה ושומע בבית את ההורים שלו "מברכים" אחד את השני ואת הילדים שלהם בשאגות קרב וקללות.... זה מה הילד מביא איתו מהבית. ואני לא ממש גרה בסלאמס אוקי? זו שכונה "צפונבונית" כמו שאומרים... לכי תחנכי הורים... ../images/Emo132.gif (אכן מראות קשים)
לא תפחידי אותי../images/Emo13.gif הבכור שלי בן 12, ואני עו"ס נוער במקצועי../images/Emo66.gif אין ספק שהאחריות המרכזית על חינוך הילדים, מוטלת על הורים. לנו יש טלויזיה, אבל ילדיי מוגבלים בסה"כ שעות-מסך יומיות (טלויזיה, מחשב, פלייסטיישן) וכן בערוצים ובתכנים המותרים. הבכור מתלונן מאד על כך (לכוווולם מרשים, רק לי לא!), אבל האמא הרעה שלו לא מוותרת לו... ככל שהם מתבגרים, קשה יותר לעשות צנזורה, לא רק טכנית, אלא גם כי בסה"כ אין טעם לתקוע את הילד בבועה. צריך לחשוף אותו לאט ובזהירות למה ש"רץ" בחוץ, ולתת לו את הכלים להתמודד עם זה. אבל להגדיר כמה לאט, איפה להחזיק ואיפה לשחרר, זה לא פשוט. וכשיש יותר מילד אחד בבית- זה נהיה מורכב עוד יותר. גם עקרונית, וגם מעשית- כי הקטן מציץ מאחורי גבו של הגדול, ונחשף לתכנים שמתאימים לבן 12, אבל לא לבן 4 וחצי. אני בודאי שלא אנסה לחנך הורים, או מישהו אחר, מלבד ילדיי.אבל אני כן אצפה ממנהלות בי"ס להתייחס בחומרה לאלימות מכל סוג. ונראה לי שאם נפסיק לצפות זאת מהן, המצב יהיה חמור עוד יותר.
שירי40 האחת
New member
מסכימה אתך במליון ואחד % ../images/Emo45.gif
אני מופתע מחדש כל פעם אבל לא רק המערכת אשמה גם ההורים (ולא את) ואני מקווה שאמרת למנהלת שהיא יכלה לדבר בכל מקרה אני אנצל"ש לספר סיפור חבר שלי לעבודה אישתו מורה לכיתות גימל. בכל מקרה שבו שעבר היא מצאה אקדח בתיק של אחד הילדים (שגנב אותו לאביו) ומה הייתה תגובת האב. הוא צרח על מורה שהיא חוצפנית שהיא מחטטת בתיק של הילד. תוגבת ביה"ס כלום
ודאי שאמרתי. על כך השיבה את מה שכתבתי... הסיפור שסיפרת באמת מפחיד... נכון- כולם- הורים מורות וכל שאר הנוגעים בדבר, צריכים לתפוס, שאם לא בולמים את העניין בנחישות, בתחילת המדרון החלקלק, מגיעים למקומות רעים מאד...
צר לי להיות באופוזיציה "בירור העלה את הפרטים הבאים: ילד אחד צחק, אולי על ה (כך הוא חשב- מחשבה לא מופרכת, זה קורה הרבה), אולי סתם על בדיחה. ה "העניק" לו בעיטה. " - מה היה קורה לולא הבעיטה ההיא? - למה צריך להסלים אלימות מילולית לפיזית? אנחנו יודעים עוד מהימים שאנחנו היינו ילדים שבתי הספר לא מסוגל (ולא רוצה ואולי אפילו לא צריך) לשלוט בכל ניואנס בחיי התלמידים. אולי צריך פשוט להסביר לילד שאם הוא נוקט אלימות פיזית, שייקח בחשבון את האפשרויות שהוא פותח ויוודא שהוא יכול להתמודד איתן.
אתה צודק אני תמיד משננת לילדיי, שלא ניתן לכבות אש באש. שהם יכולים לשלוט רק בהתנהגותם ולא בזו של זולתם, לכן מומלץ להמנע מהסלמה. אלא שבמקרה זה, מדובר בילד בן 7 וחצי שסופג הצקות ופגיעות בהסעה לאורך כל השנה, לכן לא הקפדתי איתו כשבמקרה זה, פקעה סבלנותו והוא הגיב באופן שנתפס על-ידו כהגנה עצמית, מה עוד שבשורה התחתונה הוא היה קורבן לעליהום. נכון שביה" לא צריך לשלוט בכל ניואנס של חיי הילדים, אבל האם תקיפה של קבוצת ילדים על ילד אחד, נראית בעיניך "ניואנס"? אם פה לא תהיה התערבות חינוכית, איפה כן?
קודם כל- להבהיר חד משמעית לכולם שזה מעשה שלא יעשה. אי-אפשר לצפות מילדים שלא יעברו את הגבול, אם לא שבים ומשרטטים אותו כל פעם שהוא מטשטש. מעבר לכך- לשלוח מכתבים להורי הילדים הנוגעים בדבר, ולבקש מהם לשוחח עם ילדיהם על אלימות וסכנותיה בכלל, ועל התנכלות קבוצתית לילד אחד בפרט. היום זה הילד הזה, מחר זה ילד אחר, ואולי גם הילד שלהם. ושלישית (זה היה רעיון של יועצת ותיקה, שהיא במקרה גם אמא שלי)- כמו שיש מורה תורנית בהפסקות בחצר, אולי ראוי לשקול להציב מורה תורנית ליד הילדים הממתינים להסעה.
כשאני הייית ילד היתה מישהי שהעבודה שלה היתה לנסוע בהסעות לבית הספר; וניסו לחנך אותנו לכך שהתנכלות קבוצתית זה איום ונורא. אבל תכלס, היינו חברה אלימה ולמדנו שהגנה עצמית זה הכי יעיל. מצד אחד, ברור שהייתי רוצה שהילד שלי יגדל בסביבה שאין בה אלימות כלל. מצד שני, זה לא שאנחנו גדלנו פסיכופטים בגלל שכן היתה אלימות.
שירי40 האחת
New member
אתה זוכר את עצמך הולך לביה"ס עם סכין? או עם האקדח של אבא שלך? סליחה על הנאיביות/בורות, אבל בחוגים של הגנה עצמית, לא מלמדים שליטה עצמית גם? או שלא התכוונת בכלל לחוגים אלא לימוד עצמי... ../images/Emo163.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.