מה הייתם עושים

[חמימות חולפת1]

מה הייתם עושים

במצב שיש לכם חבר שמתקשר אליכם כל יום-יומיים-שלושה וזה מרגיש לכם מעיק, כי לכם אין הרבה מה לספר, והחבר חוזר על עצמו כל הזמן על הצרות שלו עד שאין לכם כבר מה לייעץ. זה מצב שמראש כבר לא מתחשק לכם לשמוע מה יש כבר לבן אדם הזה לומר ואם אתם לא רוצים לסנן אתם לא משחקים אותה נחמדים...
אני חושבת שצריך להעלות את הנושא, אבל אשמח לרעיונות ניסוח...
תודה מראש

 

[Optimistic Girl]

שני דברים

יש אנשים שאוהבים לדבר על עצמם ואין להם אמפטיה מהצד השני

אז
א. או שמחליפים מספר
ב. או שלא עונים לא יותר. (ובמקרה הזה הקטע של ''לא נעים לי''=מת מזמן! )
יש סוג כזה של עלוקות... שלא תורמות כלום לקשר... וצריך לדעת להיות איתם אסרטיביים.

 

[חמימות חולפת1]

תודה על התגובה

אבל מרגיש לי קצת קיצוני. אני גם לא מקבלת את גישת "לא נעים" מת מזמן בשביל לא להיתקע במקומות שלא טוב לי בשביל שלאחר יהיה טוב. אני לא מזוכיסטית. אין לי רצון לשרוף את הקשר וגם אני מבינה שחלק מחברות זה לפעמים קצת "לחפור"... אם הצד השני ירצה לחתוך, אני אקבל את זה. אני מצדי לא רוצה לנפנף. אני מעוניינת שזה יהיה במילים, אבל אני עוד מנסה לתרגם לעצמי בראש את המילים שאני רוצה להגיד... מצד אחד אין לי כוונה לפגוע, מצד שני אם הצד השני יפגע- זו בחירה שלו ואין לי כוונה להתנצל.

 

[גילושיט]

מחליפיפ מספר???????

מה זה הטרדה? סוטה שמתקשר ומתנשף בטלפון???
זה חבר שבסה"כ צריך אוזן קשבת. בחיים לא היו לך חברים?!

 

[TheSecretWithin]

אין מה לעשות.. לסנן בהדרגה

פשוט לענות רק מידי פעם ולתרץ בזה שאתה נורא עסוק, וגם לסיים את השיחה מהר כי אתה חייב לעשות משהו דחוף..
לאט לאט הוא יחפש מישהו אחר "לחפור" לו.

 

[Purple Mushroom]

תגידי לא את האמת בפנים.

לי יש דוגמא מהיום . יש לי חבר, בשם אלדד, שאני מחזיק ממנו החבר הכי קרוב וטוב שלי.
אבל לפעמים הוא נודניק. לדוגמא היום. (יום ראשון). הוא טילפן אלי לנייד ! (שאני שונא שיחות בנייד, בגלל קרינה) לפחות 3 פעמים. בפעם הראשונה או השניה, אמרתי לו שאני אוכל ארוחת צהריים, שאני לפני ארוחה, וגם שאני בבית. (שיטלפן לבית, אבל שלא יטלפן, כי אני לפני ארוחת צהריים)

.
הוא לא קלט, אמרתי לו את זה 3 פעמים, אז בפעם השלישית אמר, גלידה. והבנתי שהוא לא מתכוון לסיים את השיחה, אז אחרי דקה וחצי, ניתקתי לו את השיחה. הוא טילפן אלי עוד פעם אחת, אחרי כמה שעות, שהייתי כבר בדרך הביתה. לא נפגשתי איתו היום. זה רק דוגמא שלי.
חייבים להתמודד עם התופעה.
זה סטוקריות לשמה.

 

[חמימות חולפת1]

תודה על העידוד

בהחלט לא קל...

 

[baraline]

אני הייתי מסננת בהדרגה

ואפילו עשיתי את זה כמה פעמים בעבר אבל זה לא אידיאלי בעיני...
בגדול אני חושבת שבחברות אמיתית צריכה להיות כנות ובמקרה זה את צריכה פשוט להגיד שאין לך יותר מדי מה להגיד, ואולי גם תכניסי שאת לא אוהבת לדבר כ"כ הרבה בטלפון (שקר לבן)
אבל אם כל הקשר הזה מעיק עליך אז אין בו טעם ואז צריך לחתוך

 

[EdisonGirl]

אני אוהבת קונקרטיות.

אם זה חבר שחשוב לי ואני לא רוצה לנתק כל קשר או לפגוע ביודעין - אז לא הייתי משקרת ולא הייתי מסננת!
הייתי פשוט מלמדת אותו ואותי להיות יותר יעילים בשיחות. הייתי אומרת לו: "מכיוון שאנחנו מדברים כל יום כמעט, בוא כבר נעשה עם זה משהו חיובי! אתה לא אומר לי משהו שאמרת לי אתמול אם לא חל שינוי".


וכן, הייתי מוכנה לספר שזה מעייף אותי לשמוע את אותם הדברים אובר אנד אובר אגיין. אני מאוד מבינה את התסכול שלך, בייחוד שזה באמצעות הטלפון- משהו שבפני עצמו מעיק.
איך לנסח את זה? זו לא בעיה. תחשבי על זה שניה לפני כן, תחשבי על זה שמדובר בבן אדם הכי חשוב לך בעולם ואת לא רוצה לוותר עליו, ואז הניסוח יבוא מעצמו בדרך כזו שהוא יבין שזה מגיע מתוך אכפתיות.
שימי את התסכול והעצבים מזה בצד לרגע, ואת תראי שלשניכם יהיה קל יותר לקבל את זה, ובמקום שהשיחה הזו תעשה כבדה, היא דווקא תקל על שניכם.

 

[חמימות חולפת1]

אני מסכימה איתך

גם אני הגעתי למסקנה הזאת. קשה לי להאמין שהשיחה תקל ואני נוטה לחשוב שהצד השני יבחר להיות במקום "הנעלב". מעדיפה את זה על פני סינון והתחמקויות למיניהן, כי אני מעדיפה לעשות דברים מתוך מקום מכבד. לאחרונה צצה אצלי מחשבה שאולי המפגש הזה לא יקרה, מאחר והחבר הזה חושב לשחק אותה קשה להשגה עכשיו, אולי כדי להחזיר לי (סתם השערה כזו, אבל לא שאכפת לי).

בקיצור ולעניין, תודה התגובה שלך חיזקה אותי.

 

[EdisonGirl]

 

[BloodyRose]

נותנים כתף קרה

לא משתפים פעולה במיוחד עם השיחה. אומרים "אהה", "הממ", "או קיי", "טוב", אבל לא הרבה מעבר לזה.
עם הזמן הוא יבין שהשיחות הללו לא באמת מעניינות אתכם, ויתחיל לסנן את עצמו.

הייתה לי שותפה כזו לדירה, למרות שפנים מול פנים זה הרבה יותר קל, כי אפשר פשוט לגלגל עיניים והצד השני מבין שאתה לא באמת רוצה לקחת חלק בשיחה הזו. היום (כבר לא גרות ביחד, אבל היינו חברות גם בלי קשר למגורים) השיחות שלנו מתנהלות רק כשיש משהו קונקרטי להגיד ו/או כשאנחנו נפגשות והיא ממש צריכה לשפוך את הלב, אבל כבר אין שיחות שממחזרות את עצמן כל יום.

 

[חמימות חולפת1]

זה קשר

שנוח לי איתו. כשיש משהו חדש להגיד- אומרים ומנהלים שיחה, כשאין- שבת שלום וחג שמח

 

[BloodyRose]

I couldn't have it any other way

 

[aשרון]

תראי.....

הבנאדם שמתקשר אליך יום יום ומדבר על הצרות שלו פשוט מחפש אוזן קשבת ומישהו שיזדהה עם מה שהוא עובר, ואני מקווה שאת מבינה את זה כחברה.

מצד שני אולי אין לך את הכלים לתת עזרה משמעותית בנושא, אז למה שלא תמליצי לאותו חבר/ה לנסות ללכת לייעוץ או לפסיכולוג, זה ייתן הרגשה שאכפת לך ואולי גם יוריד ממך את העול הזה כי יהיה לחבר/ה עם מי לדבר ברצינות .

אני לא הייתי אומר לחבר שיפסיק להתקשר אליי ולחפור לי בגלל שלא בא לי עליו, להיות שם בשבילו זה חלק מהחברות .
לפי מה שאת מתארת, כנראה החבר/ה הזה, הוא לא חבר קרוב שלך .

 

[חמימות חולפת1]

אני מניחה

שיכול להיות שבשלב זה של חיי, קשה לי להכיל צרות של אנשים אחרים בתכיפות גבוהה. באחת השיחות יצא לי להציע לו לראות רופא (בגלל תסמינים פיזיולוגיים שנובעים מבעיה נפשית, אבל נמנעתי מלהשתמש במילה "פסיכולוג". אם הוא אכן ישמע/ שמע להצעתי אני מניחה שהרופא יפנה אותו לפסיכולוג). בעניין השני, אני בהחלט לא אשתמש במילה "חופר". יש במילה הזאת אופי קצת פוגעני, אבל אני לא אטשטש את זה שהקשר כרגע גורם לי למצב לא נעים, שגורם לי להתנהג בהתאם. אם הוא יוכל להבין את זה ונוכל עדיין להמשיך בקשר, מה טוב. אם לא, אז כנראה שעדיף ככה.

אני יודעת שזה צורך של כל אדם לדבר על הצרות שלו ולפעמים לחזור על עצמו, אבל אישית, אני מגבילה את עצמי ומסתכלת גם על הצד השני. לא אוהבת לכפות את עצמי על אחרים ובאותה מידה לא אוהבת שאחרים כופים את עצמם עליי... אני משערת שגם מודעות עצמית וטקט הן מיומנויות נרכשות, לכן אני לא נפגעת מזה. בסה"כ לא רוצה להרגיש עצבנית, בגלל שיש מישהו ששם אותי במשבצת "האוזן הקשבת" קצת יותר מדי...

 

[most solid]

נכון,זה

באמת די מעיק וצריך לדעת לסנן מבלי לפגוע בו.
הכי טוב כנראה זה לשמור דברים בבטן(כמוני)ולא להציק או להטריד איתם מישהו.

 

[חמימות חולפת1]

אני

לא חושבת כמוך... הפתרון של שמירת דברים בבטן מגיע ממקום של פחד מפגיעה בצד השני והתוצאה שלו די הרסנית לטעמי. המסקנה שלי היא שאי אפשר לרצות את כל העולם ומטבע הדברים יש אנשים פגיעים יותר ויש אנשים פגיעים פחות, אבל פגיעות היא התנהגות שיש לאדם אפשרות לבחור בה או לא.

 

[most solid]

לא

כל אחד אוהב לשמוע צרות של אחרים,יש דברים שנעימים או פחות נעימים לאוזן ואותו אדם ובכלל צריך לדעת מתי לשים גבול ולהפסיק עם זה ולהציק לחבר או חברה שלו.
אולי אצלי זה היה קיצוני מדי אבל היה לי חבר ילדות מה זה חפראווי וכמו אצלך,כל הזמן אותם דברים עד שיום פשוט נמאס לי וזהו,לא עניתי לו לטלפון ולא כלום.
בקיצור מה שרציתי להגיד שאת או שידע הידיד שלך לשים גבול או שבאמת פשוט תצטרכי לומר לו יפה בעדינות להפסיק עם זה וזהו,מישהי או מישהו כבר אמרו פה את זה.

 

[דינדש]

מה שאני עושה,

זה סובלת בשקט ורק עונה בקצרה... נותנת אוזן קשבת לבנאדם. אם ממש ממש לא באלי לדבר, אז אני לא עונה ואז מסמסת "לא יכולה לדבר.. משו דחוף?" ואז זה או "לא נורא נדבר אח"כ" מה שפוטר אותי או "כן תתקשרי כשתוכלי" ואני מתקשרת אחרי כמה זמן לאחר שאני מכינה את עצמי נפשית לחפירה

בתכלס? אני אישית בכלל לא אוהבת לדבר בטלפון, בכלל זה גם לא להתקשר לחברים אלא אם כן ממש לחוץ לי להשתפך או שיש לי משהו לשאול/לתאם... מעדיפה פנים מול פנים או קבוצה בוואטסאפ/לסמס..