הופניתי, תודה
אבל אפרופו ענווה, שימי לב:
את אומרת מצד אחד ש: "אני לא חושבת(אני בטוחה שלא) שלמצוא פתרון מתוך הכללה יעזור למישהו".
אז קודם כל, אני חושב שאת טועה בנוגע למטרה. לא ל"סוקרטס פה" ולא לי, היה "פתרון". תובנות, זווית ראייה
חדשה, אלו באמת המטרות, אם אפשר לקרוא לכך מטרות.
דבר שני "בשביל לתרום לאנשים צריך להבין מה הם צריכים ולא מה נראה לך שהם צריכים.
להתייחס אליהם כאינדיבידואלים ולא כקולקטיב". עכשיו, אם הבנו שפותח הדיון הזה לא התייחס לבעיה של אדם ספציפי,
אז עולה מכאן שלא היו לו
יומרות מלכתחילה של
לפתור למישהו אישי את הבעייה. אם תשימי לב, בנוגע לבעיות אישיות של אנשים,
אני עשיתי בדיוק את זה. התייחסתי לבעיה של פותחי השרשור ספציפית.
להתייחס לבעיות כקולקטיב זה דיון בפני עצמו, ואת פוסלת דיונים כאלה על הסף. נראה שאת בגדול נגד ה"אסכולה" הזאת.
בהקשר אקדמי, אציין שהרבה מאוד מהתיאוריות, בכל תחום כמעט, הן... כלליות. בהקשר של יחסים בינלאומיים, יש את גישות ה-
ריאליזם, ניאו-ריאליזם, ליברליזם-ניאו-ליברליזם, ריאליזם ניאו קלאסי... כל אלה באות מתוך הכללה והפשטה מכוונת, כי ללא הכללה,
יש כאוס (יש גם את הגישה הקונסטרוקטיביסטית, שהיא לא ממש "בקטע" של הכללות). קשה ובלתי אפשרי להבין יחסים ותופעות חברתיות
בגישה מדעית מדויקת. לכן, על מנת שבכל זאת יהיו
תובנות כלליות, מסתכלים בהכללה. הראייה ההכללתית היא לא כדי לקבוע עבור
כל אחת ואחד מה הבעייה הספציפית שלהם. היא כדי
להסתכל על תופעות חברתיות. "תופעות". בדיוק כפי ש"פחד מסקס" היא תופעה.
מה פותח הדיון בסך הכל רצה? לדבר על התופעה הזאת עבור
תובנות כלליות. מה הוא קיבל? ביקורת, טענה שהוא מתנשא.
מעולה שאת חושבת שהניתוח כללי ותובנות כלליות לא תופסות ב-100% לכל אדם אישית. אבל, במקום שאדם אחד יקבל 100% וכל השאר 0%,
מה הבעייה אם כך שכולם יקבלו את מנת האחוזים שלהם? בין אם זה 20% או 50%?
לכן, שאת אומרת "אני בטוחה שלמצוא פתרון מתוך הכללה לא יעזור למישהו" את טועה במהות.
כפי שאמרתי, לא מדובר בפתרון. מדובר בתובנות כלליות שלאוו דווקא תופסות 100% את הבעייה האישית של מישהו,
והן אף לא מתיימרות לעשות כן.
כמו כן, לא הייתה לפותח השרשור שום "יומרת גאולה". ועצם זה שאת
אומרת ש"אנחנו נלמד אותך קצת על ענווה, קבלה והכלה", זה מהווה עבורי
משפט די מתנשא. להגיד לאחרים שהם מתנשאים, ולציין על עצמך שאת ענווה...
תחשבי רגע עם עצמך, לפני שאת כועסת על מה שאני אומר עכשיו... אולי יש צדק באמרתי?
אולי אני לא ענווה כפי שאני חושבת? *כי לפי ראייה שלי "מהצד" על כל השרשור פה, הוא מתגונן ולא מבין
בכלל מה הסיפור בנוגע לאמרותיו*, בעוד שהוא חוטף ביקורות (כשהוא עצמו לא מבקר אותך בשום צורה).
