זמן, שאלות, חיפוש, למידה...
הי נים ולא נם, איך אפשר לדעת מה המקצוע שבו אתה רוצה לעסוק; שאותו אתה רוצה ללמוד; שאליו אתה הכי מתאים...? קודם כל כדאי לשים לב לכך שיכול להיות שאלו הם שלושה מקצועות שונים בתכלית. המקצוע שבו אתה רוצה לעסוק יכול להיות שונה מהמקצוע שאותו אתה רוצה ללמוד, ושניהם יחד יכולים להיות שונים מהמקצוע אליו אתה הכי מתאים... לכן, תשובה חלקית לפחות אתה יכול למצוא בעצם השאלה. במילים אחרות, האם מה שאתה רוצה לעשות עכשיו זה לעבוד במקצוע מסוים, ללמוד מקצוע מסוים או למצוא למה אתה מתאים...? שאלה...
לגבי הפסיכולוגיה, כמו גם לגבי כל דבר אחר שתתנסה בו, שום דבר לא הולך לאיבוד. עשית מאמצים על-מנת להתקבל ללימודים, ובנוסף השקעת שנתיים וחצי בשיפורים ולימודים מקדמים - נפלא. את כל אלה יש לך. נקודה. גם אם לא תמשיך בלימודי פסיכולוגיה, עדיין הרווחת. למדת, התקדמת, היה לך עניין, התפתחת. הכל שלך, והכל ישרת אותך במוקדם או במאוחר.
אתה אומר: "אני די חסום במחשבות..." מה זה אומר? האם זה אומר שאתה לא מוצא תשובות לשאלות הרבות שאתה מעלה? כי אם לכך אתה מתכוון, אז לדעתי זה לא אומר שאתה חסום במחשבות. האם זה אומר שאתה מחפש פתרונות מסוימים ולא מגיע אליהם? כי גם זה לא אומר שאתה חסום במחשבות (שוב, לדעתי). בדרך כלל המחשבות שלנו זורמות ללא הפסק ולא קרובות, אפילו, להיות חסומות. מה שכן, פעמים רבות אנחנו קובעים לעצמנו מראש אילו מחשבות היינו רוצים שיהיו לנו וכשאותן מחשבות לא מגיעות אנחנו שופטים את עצמנו בכיף גדול ואומרים על עצמנו שאנחנו "חסומים" / "לא יצירתיים" / "חסרי דמיון" וכו'. פשוט המשך לחפש. בספרים, בשיחות עם אנשים, באינטרנט, בכל מקום אפשרי. לחפש זו חוויה קסומה. אל תוותר עליה.
ומשהו על יצירת שינוי. כמעט כולנו רוצים לשנות דבר מה, אבל רובנו חוששים משינוי ולכן לא באמת מאפשרים אותו לעצמנו. עם זאת, אנחנו יצורים מתוחכמים ומורכבים, ולכן אנחנו יוצרים לעצמנו תפאורה של "כאילו שינוי", אבל כזו שמראש מנטרלת כמעט כל אפשרות לחולל אותו. למה אני מתכוון? למשל, לאדם שמחליט לעשות שינוי ולשם כך מחליט להכין לעצמו רשימה של כל הנושאים המטרידים אותו בהם הוא היה רוצה לטפל. האיש מחליט להיות מאד יסודי (הוא הרי מאד רציני לגבי השינוי שהוא רוצה לחולל), ומפה לשם הוא מגיע לרשימה של 100 פריטים...! רוב הסיכויים שאותו אדם חסם את עצמו בפני האפשרות להשתנות. כן, הוא פועל בכיוון, הוא משתדל, הוא מפגין עשייה כלפי חוץ, אבל... יש סיכוי סביר להניח שהרשימה העמוסה תכריע אותו. הוא לא עשה זאת במודע, אבל בתחכום רב הוא מנע מעצמו להשתנות. תמיד הוא יכול להגיד שהוא עובד עכשיו על פריט מספר 37. הוא בדרך ל-100. כן, בטח... אני רוצה להציע לך את האפשרות שאולי אתה עושה לעצמך משהו דומה. אתה אומר שאתה
צריך לעזוב את הבית, ומהר, אבל כדי לעשות זאת אתה זקוק לכסף, כלומר, לפרנסה. מצד שני, אתה הרי לא מוכן לעבוד בעבודה שאתה שונא. מצד שלישי, כדי לא לעבוד בעבודה שאתה שונא (עבודה שחורה) אולי אתה חייב להיות אקדמאי. מצד רביעי, כדי להיות אקדמאי אתה צריך לדעת במה אתה רוצה לעסוק, מה אתה רוצה ללמוד ולמה אתה הכי מתאים, וכו' וכו' וכו'... בשורת מסקנות, שכביכול נובעות זו מתוך זו, יוצא שהסיכוי שלך לעזוב את הבית כמעט ולא קיים. לפחות כרגע. על-ידי ניסוח "הבעיה" כפי שניסחת אותה, הבאת את עצמך למצב בו רצון אחד שלך סותר רצון אחר. למשל, הרצון לא לעבוד בעבודה שאתה שונא, סותר את הרצון לעזוב את הבית. לרובנו מאד קשה לחיות בתוך סתירה פנימית שכזו... כן, זה היה בהחלט נחמד אם בבת-אחת יכולת גם לדעת מה אתה רוצה לעשות, גם לדעת למה אתה מתאים, גם ללמוד את זה מהר, להשיג בזה עבודה נפלאה שרק תחכה לכל בוקר שיגיע כדי שתוכל לעבוד בה, להרוויח מספיק כסף כדי לשכור דירה ולחיות בכיף, ולעזוב את הבית שאתה חי בו עכשיו. אז במקום לרצות שהכל יפתר כבמטה קסם, אולי כדאי לך לגלות מהו
הדבר הראשון ברשימה שלך, נכון לעכשיו. אם, למשל, הדבר הזה הוא עזיבת הבית, אזי כדאי לך, אולי, לעבוד גם במשהו שהוא פחות מדהים בעיניך, אבל כזה שיאפשר לך חופש נפלא (למשל, לגור לבד בדירה שכורה), שבהמשך יאפשר לך פנאי נפשי לחיפוש המקצוע המתאים לך, וכך הלאה. ואגב - יש יותר משתי אופציות בעניין עבודה. אין רק עבודות מדהימות שאוהבים או עבודות שחורות ששונאים. בין שתי הקצוות יש המון המון גוונים שונים ומשונים שיכולים לספק לך את מה שכרגע הוא הרצון האמיתי והמרכזי שלך.
המשך לשאול - בעיני, זו הדרך הנפלאה ביותר ללמוד
המשך גם לנצל את ערוץ התקשורת הנהדר הזה, שמאפשר לך תקשורת עם אנשים, חשיפה לדעות ומחשבות שונות ומשונות, תחושה שאתה לא לבד בהתמודדויות שלך, ועוד ועוד. הרבה הרבה בהצלחה, פיני
