אני חושבת שהדברים שהיא אומרת מעניינים
בעיקר כי היא אומרת דברים שכל כך שונים מהנורמה המקובלת, שהם מחייבים את השומע לחשוב מהיכן הגיעו 'ברירות המחדל' האלו.
 
אני מסכימה שהמצב הקיים היום - בו בהרבה מקרים ניתנות זכויות וחובות שונות לזוגות נשואים לעומת אחרים - מעודד נישואין. ומעבר לכך, אני בספק כמה מהזוגות הנישאים מקדישים לנושא הרבה מחשבה, באותה מידה שאני בספק כמה מהזוגות הנישאים בארץ דרך הרבנות מקדישים הרבה מחשבה לבחירה שלהם, או מבינים בכלל שהם ביצעו כאן בחירה כלשהי. אין ספק שכאשר יש ברירת מחדל, אנשים נוטים לראות בזה מציאות יחידה, ולא בחירה.
עם זאת - היו הרבה דברים שהיא דיברה עליהם שאני לא מסכימה איתם. אני לא מסכימה לחלוטין שנישואין היא עסקה כל כך מוצלחת לגבר וכל כך גרועה לאישה, כמו שהיא מתארת. אני חושבת שהיום יש יותר מקום לבחור איך מערכת היחסים תראה, ובכל זאת הרבה נשים רואות בעצמן 'משכורת שנייה' עוד לפני שיש בעל וילדים בתמונה, ולעומת זאת מגברים מצופה הרבה יותר לבחור בנתיב תעסוקה שיבטיח שכר מכובד, גם אם הדבר בא על חשבון נטיית לב, עניין, או פשוט - היכולת לבחור להשקיע יותר במשפחה. כך שאני חושבת שהנורמות החברתיות האלו פוגעות בשני הצדדים.
מעבר לכך - הבחירה לחיות כזוג לא נשוי הופכת מקובלת יותר ויותר. אם אני לא טועה בצרפת יש יותר זוגות בסטטוס שמקביל ל'ידועים בציבור' אצלנו מאשר זוגות נשואים. כדי להגר כזוג לארה"ב צריך אמנם להירשם כנשואים, אך קיימות לא מעט מדינות שבהן הדרישה הזו לא קיימת (למשל, קנדה ובריטניה).
 
שוב, אני חושבת שההרצאה מעניינת, במיוחד כי היא תוקפת תפיסה כל כך בסיסית, ואני חושבת שתמיד טוב לאתגר את הנורמות החברתיות שנולדנו אליהן ולבדוק מהיכן הן הגיעו. אני גם מסכימה שביטול מוסד הנישואין אולי היה גורם לאנשים לבצע בחירות שמתאימות להם יותר, ואולי ראוי שכל אדם ינסה לשאול את עצמו יותר לעומק מה המניעים לבחירות שלו בחיים (וזה נכון לא רק לגבי חתונה וילדים...).
