מעולם לא טענתי
ש"הם חייבים לי משהו", אבל אני כן רואה בזה איזשהו זלזול במבקשי הבקשות. בכל אופן, כל מה שרשמת כאן זה נכון, אבל זה לא בהכרח משהו שכל אחד יכול ליישם. לימודים -> צריך בשביל זה הרבה כסף (וחוץ מזה שאני כבר באמצע התואר השני. כמה עוד אפשר להמשיך עם זה?). הצעת עבודה -> באמת! מי יתקשר להזמין אותי לראיון עבוד מישראל, כשיש לו מאה מועמדים אחרים מקנדה?!! בוא לא נהיה נאיביים. אם אתה חושב אחרת, אשמח לשמוע. הגירה פרובנציאלית -> לא קיימת לטורונטו. רכישת דירה -> זה לא כזה פשוט כמו שהצגת את זה. אני לא אקנה "חירבה" כמו הדירה שאני גרה בה כיום בר"ג, בבניין שלדעתי נבנה לפני 60 שנה לפחות. בשביל זה אני שוכרת. ואם כבר קונים, ארצה משהו איכותי יותר, ואז צריך לקנות את כל הריהוט המתאים. חוץ מזה שצריך 10% לפחות ממחיר הדירה, על מנת לקבל משכנתא. ובאמת נראה לך שאפשר אח"כ לא למכור את הדירה?? מאיפה יהיה לי כסף לחיות בקנדה עד שאמצא עבודה? אני יודעת, שכל מה שרשמתי אולי יכול להשתמע כתירוצים, אבל האמן לי שלא כך הדבר. אני באמת מאמינה בלעשות את כל מה שניתן על מנת להגשים את חלומותיך, אבל במקרה זה, זה לא ריאלי (לפחות לא מבחינתי). ואני מהאופטימיים. אז אם יש לך רעיון יותר טוב....