מושגיי יסוד במורכבים
כן, הפרחים ההיקפיים של החרצית נקראים פרחים לשוניים. המרכזיים נקראים פרחים צינוריים. מה שכתבתי בהמשך לא ברמה מקצועית (וודאי יש כמה אי דיוקים) אבל אני מקווה שיעזור למי שמבקש לזהות צמחים ובמיוחד מורכבים. לחלק ממיני המורכבים יש רק פרחים לשוניים, דוגמה - כתמה, קיטה, הרדופנין. לאחרים פרחים צינוריים ופרחים לשוניים (לפעמים הפרחים הלשוניים מנוונים או חסרים). דוגמה חרצית, קחוון, דרדר. מה שנראה לנו כפרח אחד הוא למעשה תפרחת עם הרבה פרחים. מבנה כזה של תפרחת נקרא קרקפת. בהיקף הקרקפת נמצא את חפי הקרקפת. לפעמים חפי הקרקפת ערוכים כרעפים, לפעמים שוליהם דקים וכמעט שקופים. לפעמים הם קוצניים. בדם-המכבים הם קרומיים ובצבע אדום (הפרחים עצמם אינם אדומים!). לפעמים שעירים, לפעמים דביקים ולפעמים חלקים. מי שמצלם צמח במטרה לנסות לזהות אותו לפי התמונה חשוב לצלם גם את אחורי הפריחה (חפי הקרקפת במורכבים, עלי גביע במשפחות אחרות). בהרבה מיני מורכבים, עם ההבשלה אברי הפרח (עמוד העלי) מתארכים ומתפצלים באופן שמסייע להפצת הזרעים. אצל הסביון (ומינים אחרים שזרעיהם מופצים ברוח) הצמח הבשל מקבל ציצית שממנה הסביון קיבל את שמו. במינים אחרים הזרעים בנויים להתפס בפרווה של בעלי חיים או להפצה ע"י נמלים. יש מיני מורכבים שיש להם שני טיפוסים שונים של זרעים. לדוגמה זקן-סב מצוי, ציפרני חתול.