מה הסיכוי לעבוד ולהתפרנס במקצוע?

[yoavben25]

מה הסיכוי לעבוד ולהתפרנס במקצוע?

היי,

לבוגרים שביננו בוגרי תואר ראשון/שני בקולנוע עיוני או מעשי בהפקה/תסריטאות או בימוי, או קורס כלשהוא בתסריטאות

מה הסיכוי להיכנס ולעבוד בתור מפיק/תסריטאי/במאי קולנוע או טלוויזיה או משהוא בהצגות וכו'... וכן להתפרנס מזה?

 

[aשרון]

שלום לך, ברוך הבא לפורום...

התעשייה מתמלאת כל שנה במאות ואולי אלפי בוגרי קולנוע וטלוויזיה והתחרות היא קשה מאוד. לא קל למצא עבודה בתחום וגם ישנה העובדה שהתשלום בתחום לא מוסדר, ככה שבתי ההפקה והמפיקים מרשים לעצמם לשלם בשותף פלוס פלוס, ויוצא שככה אתה לא מקבל את הכסף בזמן ומחכה לו תקופה מאוד ארוכה.

יש גם את עניין התעסוקה שהיא לא קבועה והרבה מאוד אנשים שנמצאים בתחום עוברים מהפקה להפקה בלי לדעת מה תהייה הפעם הבאה שיעבדו. אין קביעות בתחום.

בקשר למקצועות במאי, מפיק, תסריטאי, במיוחד במקצועות האלה אתה צריך לבנות לעצמך שם וליצור קשרים עם אנשים, כי ככה תוכל להתקדם. ככה התעשיה שלנו בנויה - מקשרים שאתה יוצר לעצמך והמקצועיות שאתה מפגין כדי שייקחו אותך לעבודה פעם אחרי פעם. זה גם נכון לתפקידי - עוזרי הפקה, צלמים, תאורנים, אנשי גריפ ועוד.

יש שיאמרו שזה נכון לכל מקצוע באשר הוא, וזה נכון. אך בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל זו מלחמת הישרדות של היחיד, כי לא רק הביקוש גדול על ההיצע, אלא העובדה שהתחום אינו מוסדר בענייני תשלום לעובד ואי אפשר לייחל לקביעות.

 

[vanishing point]

ראשית, תואר לא ממש משנה

או תורם באיזה שהוא אופן להצלחה בתחום, לדעתי.

לגבי פרנסה בתחום, דעתי ידועה. מישהו מהפורום שלח לי השבוע לינק לבלוג הבא והרשומה הבאה מייצגת את דעתי.
http://blog.nitzanron.co.il/למה-יוצרי-קולנוע-נשברים/

בקיצור, אם אתם חולמים על קולנוע 25 שעות ביממה, לכו על זה. עשו סרטים באופן עצמאי או לכו ללמוד ותגשימו את החלום הזה.
עם זאת, דעו והבינו את המציאות(רצוי לפני הלימודים כי בזמן הלימודים אף אחד מהמורים לא יטרח לעדכן אותכם מה קורה בחוץ) ופעלו בהתאם.
תעשו קורס באינסטלצייה או בהדברת מזיקים ובין ההפקות תוכלו גם להתפרנס.

צר לי, זו הדרך היחידה לאושר. לי אישית זה עובד.

 

[vanishing point]

לקח לה 20 שנה אבל בסוף

נפל לה האסימון.
http://www.taasiya.co.il/magazine/737.htm

 

[aשרון]

וואוו וואוו...לא להאמין...

עשתה הסבת מקצוע מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה ולא מרגישה רע עם עצמה או תחושת כישלון. כל הכבוד לה, עשתה את החישובים שלה פיתחה חלום אחר שהיה לה ומצאה בזה תעסוקה. לא הרבה מאיתנו מסוגלים לזה כי יש לנו רק דבר אחד בראש וזה לעסוק בקולנוע. כל הכבוד לה.

אני נמצא בקבוצה של האנשים שיש להם רק את הקולנוע בראש.

 

[vanishing point]

היא לא עזבה את התחום לגמרי, עדיין עובדת בפרסומות.

על זה אני מדבר כל הזמן. זה לא משנה עד כמה חשוב לך לעבוד בתחום, המציאות בחוץ חזקה מכל תשוקה.

האופצייה שאני מציע היא זו השפוייה. אם בחמש השנים הראשונות שלכם אחרי הלימודים לא הצלחתם לעבוד מספיק ימים בחודש ע"מ להתפרנס- אל תעזבו את תחום הקולנוע- נסו למצוא עבודה חלקית קבועה בתחום אחר.

 

[aשרון]

השאלה היא

אם אפשרי לא לעזוב את התחום לגמרי ולהחזיק עבודה קבועה אחרת במקביל?

היא עושה את זה נהדר, אך האם כל אחד יוכל לחיות ככה? אני מאמין שלא.
רוב החבר'ה שפורשים פורשים לחלוטין למקצוע אחר, ואלה שנשארים הם אלו שתפסו משרה טובה.

 

[vanishing point]

זה אפשרי בתנאי אחד

שאתה המעסיק של עצמך בעסק השני שהוא לא קולנוע.

 

[aשרון]

The Truth About Filmmaking!

 

[yoavben25]

חשיבות של תואר או קורס לכתיבת סדרה/בימוי והצעה לטלוויזיה

אהלן,
&nbsp
עד כמה יש חשיבות ללימודי תואר בתקשורת/קולנוע מעשי בדגש על בימוי או תסריטאות, או קורס תסריטאות על מנת להיכנס לתעשייה ולכתוב לדוגמא תסריט לסרט או סדרה?
&nbsp
חוץ מזה מה הסיכויים לכתב תסריט לסדרה ולהציע אותו לערוץ 10/22/11?ואיך עושים זאת? האם יש סיכוי לדבר כזה להתקבל?
&nbsp
מעניין אותי לדעת איך אנשים כמו אדיר מילר או היוצר של פאודה עשו זאת, אדיר ללא כל תואר, ויוצר פאודה עם תואר במזרח התיכון, איך הגיעו למצב כזה שיוצרים סדרה ומצליחים איתה ומציעים אותו לערוץ ומקבלים אותה?

 

[vanishing point]

תשובות:

לדעתי אין חשיבות. הרחבתי בעבר כאן:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1193&MessageId=176040952

תמיד יש סיכוי. תמיד יהיה רעב לסיפורים חדשים ומקוריים על החוויה האנושית גם אם הדמויות הראשיות הם חיזרים.

לגבי היוצרים שהזכרת, אדיר מילר הוא לא שחקן "חדש" אז זה אומר שלפחות ברמת הנגישות לאנשים שמחליטים יותר קל לו. לגבי היוצר של פאודה, אני מניח שאתה מתכוון בעיקר לאבי יששכרוף...? האיש הוא כתב ופרשן לענייני ערבים מזה שנים רבות והוא נחשף לנושא המסתערבים מקרוב. בכל מקרה, הוא חבר לשחקן ותיק שגם לו רקע צבאי ספציפי לצורך הכתיבה והפיתוח, בהמשך הצטרף אליהם התסריטאי הראשי, משה זונדר. בקיצור, הוא לא עשה את זה לבד...

נדמה לי שכולנו צריכים ללמוד מהמקרה של כגן:
http://www.haaretz.co.il/gallery/television/.premium-1.2561772