מה הספר הטוב הכי נידח שקראתם?

[דרקונית מזל]

מה הספר הטוב הכי נידח שקראתם?

אני מתכוונת לספר ילדים שלמרות שאתם חושבים שהוא טוב נדמה לכם שאף אחד לא שמע עליו מעולם והוא נשכח בתהום הנשייה... אני חושבת שאצלי האלמוני הוא"מר תפוחון ויוסיפון" של קרה פדר שהוא סיפור על ילדה ,חתולה ואבא של הילדה שפוגשים איש שיכול ללכת או לשבת על הקירות.מסתבר שהסוד טמון במעיל קסום וישן שעבר המון גלגולים וזה ממש מותק של ספר!

 

[sagiberg]

לא הכרתי../images/Emo132.gif, אני חושבת שהספר

הנידח והמקסים הוא 'מעשה במעשה' של א. מילן- על מלך,מלכה רעה וכל השאר- כתוב עם הרבה אירוניה, מצחיק ומחודד. ובעצם יש עוד ספר נשכח- 'שלוש אפס לטובת בעלי הזקן' (לא זוכרת של מי), על שני ילדים שחולפים מבעד לחישוק קסמים ומגיעים לעולם של גמדים- ספר נפלא..........

 

[אנטוניה2]

קראתי את שניהם (את מעשה במעשה יש לי

והם שניהם מקסימים. אבל הספרים הנידחים שלי הם. *מלחמת הדוכנועים של ג'ין מריל *המשמנאים והמרזנאים *מלחמת השוקולד *וספר ששכחתי את שמו- (אולי 'המכונית המופלאה') שבו ילד פוגש איש בשם מר לטאי שנותן לו מכונית שיכולה לעשות דברים שלא ייאמנו.

 

[שתיים עשרה 19]

../images/Emo12.gif

עם כריכה בצבע סגלגל והדמויות מצוירות מציצות מחלונות והאמת ששכחתי בכלל שפעם לפני המונמון שנים הוא ישב אצלי על מדף הספרים והלך לבדו והגיע לאיבוד וגם בספריה הוא "מקרה אבוד" נו, אולי הוא עוד יזכה ל"עיבוד"...

 

[Athaclena]

יש כמה

the 13 clocks שאמרו לי שתורגם ל"13 האורגולין" של James Thurber ועוד יותר the wonderful O, של אותו סופר. גם The phantom tolbooth לא כ"כ מוןכר בארץ

 

[שתיים עשרה 19]

וכמה

"קורות כתה אחת" של בנימין טנא, משם למדתי איך להכין "שליפים" למבחנים, אבל לא היה לי אומץ להשתמש, למרות שתמיד הסתקרנתי אם הם באמת עובדים כמו ב"ספרים" וגם "המצחיקה עם העגילים" של יעל רוזמן על ילדה עולה מרוסיה שגרה עם אביה ומתמודדת עם החיים של שנות השבעים והם רחוקים מלהיות מצחיקים וספר בשם "למי למי למי" שכתבה שושנה שרירא, ואם מישהו יוכל להסביר לי מדוע נצמדתי אליו לפני יותר מעשרים שנה, ומה בכלל היה כתוב שם, תבוא עליו הברכה ואחרון אחרון חביב פחות נידח ולא פחות מוצלח "מחניים" שיצא בעיבוד חדש בשם "הנערים מרחוב פאל" אבל בשבילי הוא תמיד ישאר "מחניים" ואני אשנא את פרנץ אטש, ואוהב את נמצ'ק האומלל

 

[דרקונית מזל]

המצחיקה דוקא לא נידח בכלל

או לפחות לא היה כזה כשאני הייתי קטנה... אבל הוא אכן ספר משובח שזכור לי מאוד לטובה.

 

[הגברת האפורה]

מממממ.... אם מישהו מכיר... ../images/Emo57.gif

"מונה מספר לכוכבים" של לואיס לוורי. זה על ילדה נוצריה בדנמרק של מלחמת העולם השנייה, שהחברה-הכי-טובה שלה יהודיה והם מנסים להחביא אותה אצלם. זה מספר על המבצע להעברת יהודי דנמרק באוניות ל... ממממ.... נדמה לי שזה היה נורבגיה. בכל אופן, ספר ממש ממש יפה. קראתי אותו בכיתה ה' במסגרת פרויקט קריאה ואז שוב, בכיתה ז', מטעמי נוסטלגיה ^^;

 

[דרקונית מזל]

שמעתי עליו ואני מחפשת

אבל טרם מצאתי.לויס לורי המדהימה היא סיבה מרכזית לחיפושיי.לא נידח אבל כנראה אזל ולא יצא מחדש או משהו כזה. נוסטלגיה תוך שנתיים? אצלי זה לרוב לוקח הרבה יותר...

 

[Moondust]

לא ידעתי שהוא ספר נידח ../images/Emo12.gif../images/Emo41.gif

ספר באמת יפה. אה, ואת היהודים העבירו לשבדיה, לא לנורבגיה ^_^.

 

[sisty]

מוֹני שמנמוּני של ענת עצמון ../images/Emo6.gif--->

אל תשאלו, קראתי לילדים בגן שאני עובדת. ספר חובה

 

[sagiberg]

ברוכה הבאה לפורום../images/Emo24.gif

 

[Britush]

ובכן,

עד לפני חודשיים הייתי משוכנעת ש"חיי קסם", מאת דיאנה ווין ג'ונס, הוא ספר "נידח" ביותר, שכן אף אחד מהאנשים ששאלתי אותם לא הכיר אותו. אבל אז נכתב עליו כאן בפורום, אז גילית שלפחות עוד אדם אחד קרא אותו...

בכל מקרה, ספר מקסים. בדרך כלל אני קונה ספרים מפני שהמליצו לי עליהם, או מפני שקראתי ספרים אחרים של אותו סופר, כך שרוב הספרייה שלי מורכבת מספרים מוכרים למדי.

 

[sagiberg]

הספריה שלי ../images/Emo63.gif מורכבת מספרים

שקראתי בספריה, אהבתי ורצתי לקנות כדי שיהיו שלי

 

[הגברת האפורה]

מכירה את הספר... ../images/Emo57.gif

לא אהבתי אותו בכלל. אם כי הדמות של חתול חמודה

. הפריקוול שלו ("חייו של כריסטופר צ'אנט", או משהו כזה) דווקא נחמד יותר. אגב, לדיאנה וויין ג'ונס יש ספר חדש בשם "קונספירציית מרלין" שמאוד רציתי לקנות בלונדון אבל בסוף לא קניתי (קניתי ספר בשם The Muddle Earth במקום

).

 

[Britush]

דווקא,

את "תשע הנשמות של כריסטופר צ'אנט" אהבתי פחות. אבל גם הוא יפה.

 

[הגברת האפורה]

יש עוד איזה שלושה בסדרה, אגב...

ראיתי בחו"ל...

 

[הליאת האחרת]

הו, בלי שום ספק,

"כרובי במוזיאון של כל הדברים שבעולם." בחיי. ספר גאוני, לא פחות, עם רעיון מבריק. כרובי מבקר במוזיאון של כל הדברים שבעולם, כולל "החדר של הדברים הארוכים והדקים שאפשר לכתוב איתם" (ומוציא משם את הגזר, שלא שייך, ומעביר אותו לאחר כבוד ל"חדר של הגזר") והחדר של "כל הירקות בעולם חוץ מגזר (נחשו למה) הספר נגמר (ספוילר! LOL) בזה שכרובי חושב לעצמו שהוא באמת ראה המון דברים, אבל לא את כל הדברים שבעולם, ותוהה איפה כל הדברים האחרים. בדיוק אז הוא נתקל בדלת שעליה כתוב "כל הדברים האחרים", והדלת הזאת מוציאה אותו החוצה, אל השמש, הדשא, השמיים, וכל השאר. ובקיצור, ספר חגיגה. בכלל, היו כמה ספרים של רחוב סומסום שבאמת היו גאוניים, ואין להשיג אותם יותר.

 

[דרקונית מזל]

יו-איזו נוסטלגיה!

היה לי הספר הזה באנגלית כשהייתי קטנטונת ואמא שלי היתה מתרגמת לי בזמן אמת.איך אהבתי אותו-ספר קסום! אני זוכרת רק את הנוצה וכמובן את הסוף המופלא שכבר גילית...

 

[הליאת האחרת]

דיייי! את יודעת שאת הראשונה בעולם

שמכירה אותו? טוב, השלישית. וזה כולל את אמא שלך. קבלי מחווה----->