מה הפורום תרם לי...

[spirit0805]

מה הפורום תרם לי...

השרשור הזה, אמור לגרום לכם להביא את הרגש שלכם, ספרו, שתפו, מה תרם לכם הפורום, הן מבחינה חברתית, נפשית... כל שעולה על רוחכם, האם מאז ההצטרפות לפורום הזה ספציפית או בכלל מאז הערצתכם למייקל... אני אתחיל... כל יום אני מודה לאלוהים שאני חלק ממשפחת הג׳קסונים, אין יום שעובר ואני לוקחת את העניין כמובן מאליו, אני מרגישה שנבחרתי להיות חלק מהדבר הגדול הזה, אהבה כלפי מישהו שהאהבה אצלו הייתה הבסיס להכל, אני אוהבת כל מעריץ פה באשר הוא, השנתיים וחצי האחרונות היו הכי משמעותיות בשבילי, בזכות השמפחה הזאת, הצלחתי להרחיב את המעגל החברתי שלי, אני תמיד יודעת שיש לי על מי לסמוך בזכותכם, אני יודעת שאומרים שאיכות לא נמדדת בכמות אבל השנתיים וחצי האלו רכשו לי חברים ואלי יותר מזה, תודה שאני חלק מכם ♥ כל מילה פה היא 100% אמת טוב עכשיו תורכם לשתף

 

[ravitsal]

הפורום

אני אמנם לא ממש כותבת כאן , רק פעם ב אבל לרוב אני קוראת.. הפורום הזה תרם לי המוןן! הכרתי מלא אנשים חדשים מכל מיני קבוצות גילאים שתרמו לי הרבה מהידע שלהם על מייקל, סיפרו כל מיני דברים חדשים ודברים שלא ידעתי, סיפורים מהחיים שלהם שקשורים על מייקל שגרמו לי להזדהות ובעיקר מצאתי כאן חברים לחיים שאני לא חושבת שאי פעם אני אפסיק להיות איתם בקשר..

 

[regiof]

הפורום הזה פשוט מדהים

קודם זאת הרגשה ממש נפלאה לדעת שיש אנשים שמרגישים בדיוק כמוני, גם אם לפעמים אני לא ממש מסכימה עם כל דבר שכותבים, אבל ההרגשה שאני כותבת במקום שאנשים יודעים על מה אני מדברת, ושאני לא צריכה כל פעם להתנצל על כך שאני אוהבת את האדם המדהים הזה, ושאני לא צריכה כל פעם להסביר למה הוא עשה ככה - פשוט לאהוב אותו בלי לתת הסברים. ובמיוחד מה שאני אוהבת בפורום את כמות המידע , וכל הסיפורים המעניינים שמעדכנים כאן במיוחד מאביגיל ומיבגני המדהימים - שעד שהיכרתי אותם חשבתי שאני יודעת הרבה (בכל זאת 30 שנה של הערצה ) - אבל כמות המידע שלמדתי מהם ומעוד חברים בפורום - פשוט מדהים. הדבר היחיד שאני מצטערת עליו - שאת הפורום הזה היכרתי רק לאחר שמייקל נעלם לנו...

 

[spirit0805]

אם את מרגישה ככה מה אני אגיד...?

אני בת 16 וחצי, ואת מייקל הכרתי לצערי רק אחרי שמת :'( אם יש משהו שאוכל אותי זה זה, אני חייתי בעולם הזה יחד איתו ולא ידעתי על קיומו בכלל ועל כך כתבתי מספר שרשורים קודם לכן-אם תנסי לגלגל למטה בדף אני מניחה שתראי משהו כזה... בכל אופן, אני שנתיים וחצי מעריצה אותו, ואני חושבת שבשנתיים וחצי אני יודעת עליו יותר משאני יודעת על עצמי, אני יודעת שזה אולי שטויות אבל ככה אני מרגישה, בזכותה של אמא שלי, שהיא באמת גדלה עליו, בחיי אם הייתי במקומה הייתי דואגת שמייקל יהיה חבר שלי!! -הלוואי- בכל מקרה מאז שנכנסתי למקום הזה של ההערצה בכללי של הבן אדם הזה חיי באמת השתנו, טוב אני חייבת להודות הפכתי לפי 1000 יותר רגישה ממה שהייתי בעבר, האנגלית שלי קפצה איזה 10 מדרגות לפחות בשנתיים וחצי האלה שלא לדבר על מעגל החברים שלי שהתרחב בבת אחת, אני חושבת שזה שווה כל רגע שחיכיתי בו, אין כמו המעריצים, כמו שאמרתי, זאת המשפחה שלי משפחת הג'קסונים... בנוגע למה שאמרת על זה שאת לא צריכה להתנצל על זה שאתר מעריצה אותו, לדעתי כל אחד צריך לענות את התשובה הבאה לכל מי שישאל אותו "מה אתה אוהב בו כל כך" או "איך אתה יכול לאהוב אותו"? לדעתי זאת התשובה האידאלית: "דבר ראשון אני אוהב אותו כי הוא מלאך, הוא הציל עשרות ילדים, תרם לצדקה והוא עבר כל חוויה אפשרית שאפשר לעבור ולדעתי אין מישהו שהצליח לעבור את כל הדברים שהוא עבר ולהיות שפוי מזה, דבר שני, זה שאני מעריץ אותו זאת זכות גדולה, להיות מושפע ממישהו כזה, מאוהב במישהו כזה, ללכת בדרך של מישהו כזה, אני מרגיש שאני נבחרתי מבין מליוני אנשים בעולם שלא יודעים מה הם מפסידים... להעריץ את מייקל זאת הנאה, חובה ובעיקר זכות ענקית בשבילי..." מה דעתכם על זה?

 

[regiof]

הלוואי ומה שאת אומרת היה ככ פשוט.

שאנשים שומעים שאני מעריצה זה לא ממש משנה להם כמה כסף תרם , או לכמה אנשים / ילדים הוא עזר וכו' הם הרי ניזונים מהתקשורת שהאכילה אותם במשך שנים על גבי שנים - מדובר כאן משנות ה 80 התרוצצו מליון ואחת שקרים ושמועות עליו - ומה לעשות אנשים נוטים להאמין למה שכותבים בעיתונים . אז בטח נמאס לי בכל פעם שמשהו שואל על כך שאני מעריצה אותו שוב להתחיל להסביר - אם לפחות הם היו מקשיבים זה היה בסדר, אבל לא משנה מה את מסבירה הם מגכחים ולא מאמנים.

 

[spirit0805]

יודעת גם יודעת...

לא חסר אצלי כאלה, וחלקם פשוט בורים שזה כואב, אבל יודעת אם שואלים אותך פשוט תגידי "מעריצה אותו, יש לי את הסיבות שלי, יש לך בעיות עם זה אז אתה יכול לחפש את החברים שלך..." תאמיני לי, יש לי אחת בכיתה שאם יכולתי היא היום לא הייתה בחיים... שנה שעברה, למעשה בדיוק לפני שנה הייתי במשהו של המגמה שנקרא "מחנה אמנות" פרשתי ממש השבוע, הייתי עם מישהי אחת בחדר מהשכבה שלי, עכשיו הכל סבבה..יחסית, קצת נטשה אותי פה ושם וגרמה לי להרגיש לא כיף אבל זה עוד ניחא, אבל באחד הערבים של המחנה אחרי ארוחת הערב ושעה לפני שהתחילה מסיבה, אני ישבתי לי עם מחברת רישומים שלי וציירתי את ציור של מייקל מתוך התבוננות בסוושרט שלי (יש לציין שזה היה הציור הראשון שלי שציירתי אותו), בכל מקרה אני לא דיברתי עם אף אחד לא צייצתי לא כלום, ישבתי לי על המיטה שלי וציירתי ביני לבין עצמי...ואז פתאום זאתי באה ושואלת אותי "מה אתה אוהבת אותו?" בטון הכי שנוא עליי בעולם... טוב אמרתי לה, "אוהבת אותו סבבה?" באמת שלא היה לי כוח אליה, ואז היא התחילה לשפוך את "חוכמתה" באיזה שהו שלב אני הגעתי לכאלה טונים כדי לנסות להשתיק אותה שאני הפחדתי את עצמי, כל כך התרגזתי שפחדתי שהציור ייהרס. טוב עבר הויכוח לעת עתה והיא גם באה וסוג של ניסתה להסביר את עצמה ואמרתי לה "לא רוצה לדבר על זה עוד, מספיק"... אחרי פחות מחצי שנה באחד משיעורי החלון שהיו לנו (חלון=שעה חופשית) היא שוב הצליחה להוציא לי את המיץ, אני באתי באותו יום עם תיק שיש לי של מייקל, אבל לא אמרתי מילה מעבר, לא הזכרתי אותו ולא כלום אפילו לא שמתי אותו עליי כל הזמן אלא הבאתי אותו, שמתי על השולחן וכמובן השגחתי עליו אבל לא "חיבוק דוב" בכל מקרה, נותרנו אני, הילדה הזאת ועוד שניים שלושה ילדים, ואז משום מקום היא מתחילה "נכון שמייקל ג'קסון פדופיל?" כולם כמובן במקהלה הסכימו איתה, אני הייתי ס"מ לידה בעצבים פשוט דיברתי בטון הכי עצבני שלי ואמרתי "תגידי לי חתיכת... אני לא מדברת עליו בשביל שזה לא יקרה, אז את חייבת לעשות את זה? יא בת של"-עצרתי את עצמי לפני המילה הבאה שקשורה לזה אבל היד שלי כבר הייתה באוויר אם היא הייתה מוסיפה עוד משהו היא הייתה רואה מרגישה אותה היטב בלחי, אני מאז לא יכולה לסבול אותה!!

 

[regiof]

וואי, כמה שזה מוכר לי....

עזבי, אל תקחי את זה ללב - ואל תעיזי בכלל לענות לה, הרי זה מה שאנשים כמוה רוצים שתעשי. פשוט קחי את הרגלים ותעזבי . אני פשוט מרחמת על האנשים האלו - שהם פשוט בורים. אני למדתי מנסיון פשוט לא לדבר עליו עם אנשים שלא מעריכים - ולהתעלם מאנשים בורים. אני זוכרת בתקופה של המשפט זה היה הכי זוועה - כי אז , לכי להסביר לאנשים שזה ממש לא נכון בעוד שהתקשורת מוצפת בשקרים . - וזה מה שבעצם אמרתי שגיליתי שיש את הפורום הזה ככ שמחתי שסוף סוף אפשר לדבר ולשתף בלי לקבל תגובות מעצבנות...

 

[morigo]

ה-פורום

אני נכנסתי בפעם הראשונה לפורום ממש לא ממזמן-תקופת המשפט של מוריי.. חשבתי לי איפה אפשר להיות הכי מעודכנת שיש חוץ מהשידורים של המשפט... אז הצטרפתי לקבוצה כלשהי בפייס ש... לא סיפקה את העבודה (בלשון המעטה) וחשבתי על להיכנס לתפוז לחפש פורום מייקל... ואז נכנסתי וראיתי את התירגומים של אביגייל למשפט ובחיי שההשקעה שלה העלתה לי דמעות בעיניים... אני אוהבת את העובדה שאנשים פה איכותיים ומציאותיים... אין מה להגיד, בפורום הזה מייקל חי קיים ובועט! ואביגייל-באמת שאת מלכה! כל הכבודעל כ-ל ההשקעה שלך, ישר כוח!!!

 

[abigaillovesmj]

תודה

 

[abigaillovesmj]

אחלה נושא יולי

מה הפורום נתן לי? הרבה

התחלתי להעריץ את מייקל בשנת 1992 אבל עד בערך שנת 2000 הייתי בטוחה שאני המעריצה היחידה בישראל חחח (נראה לי שזו היתה תחושה של הרבה מעריצים באותה תקופה). האינטרנט לא היה קיים בחלק מהתקופה הזאת ובחלקה עוד לא היה מפותח - כך שהיה קשה למצוא אנשים (ועוד מישראל בכלל זה היה בעיה). אני ידעתי שבאופן תיאורטי אני חלק מקבוצה מאוד מאוד גדולה בעולם שאוהבת את מייקל - סוג של רשת של אהבה ממעריצים אליו וממנו אלינו אבל לא היה לזה ביטוי בחיים שלי. והרגשתי בודדה בגלל זה - ידעתי שמעריץ יכול להבין לפעמים בלי הרבה מילים דברים שאנשים אחרים לא יוכלו להבין אף פעם. מאוד מאוד רציתי את התחושה הזאת של הביחד - עם אנשים שאני כמוהם במשהו שהוא מאוד יסודי ובסיסי בכל המהות שלי. לפורום בתפוז הגעתי רק בסביבות 2002 (הכרתי מעריצים עוד לפני שידעתי על קיומו של הפורום הישראלי). במשך מלא זמן רק קראתי פה ולא כתבתי שום דבר כי אתם יודעים איך זה מעריצים של מייקל - אנחנו יכולים להיות מאוד נוקשים וביקורתיים כלפי אנשים זרים ואני מבינה כי זה מתוך תחושה של צורך להגן על מייקל. בסופו של דבר התחלתי לכתוב ומאוד נהניתי - מה שהיה הכי כיף זה שבניגוד להרבה פורומים אחרים, פה הפעילות לא היתה רק בפורום (לא רק באינטרנט) אלא גם בחיים האמיתיים. בעצם היינו קהילה קודם כל ורק אחר כך חברי פורום. הרבה דברים עברו עלי פה - הבלאגן עם באשיר, המשפט של 2005 (שבו הפורום היה ממש מקור נחמה וחוזק עבורי ועבור רבים. בעיקר תודות ליבגני שתמיד נשאר אופטימי ועודד את כולם), חוסר הוודאות שבה אחר כך בתקופה שבה מייקל "נעלם" מהזירה הציבורית (התקופה בבחריין, אירלנד וכו'), ההתרגשות של הכרזה על THIS IS IT וכמובן השוק של לגלות שמייקל הלך לעולמו וכל מה שקרה מאז. זה אולי אירועים שקרו בחיים של מייקל אבל מבחינתי הרבה מהם גם חשובים מאוד בחיים שלי והשפיעו עלי מאוד. התחלתי לנהל את הפורום בסביבות 2006 והוא מאוד מאוד חשוב לי. חשוב לי לתרום בכל מה שאני יכולה לקהילה שלנו (שאני מעדיפה לקרוא לה משפחת מייקל ג'קסון בישראל

) וזה בגלל שאני יודעת כמה חשוב הביחד הזה וכמה כיף זה יכול להיות. הפורום הזה חשוב כי הרבה מההיסטוריה שלנו (לטוב ולרע) נמצא פה וגם בגלל שהוא בין המקומות הראשונים אליהם מגיעים מעריצים חדשים (רק הסיבה הזאת לבדה בעיני מספיק טובה בשביל להילחם עליו). זהו - חפרתי כהרגלי חחח. תודה על ההזדמנות לחלוק

 

[spirit0805]

אביגיל אני לא יודעת מה היינו עושים...

בלי ה"חפירות" שלך, ה"חפירות" שלך מפתחות את המודעות שלנו על מייקל פי 10 ממה שחושבים שלא לדבר שבאחת ה"חפירות" שלך, חכרת בזיכרוני את אחד הסיפורים היותר יפים, מרגשים ומקסימים ששמעתי מעודי, אני מאז לא מפסיקה לדמיין איך זה היה שם, מנסה לראות את עצמי יחד איתך שם בחוויה המדהימה הזאת-כמו שאמרתי את ממש הייתי מזליסטית כשהצלחת להגיע לפני כל הבלאגן האמיתי שהיה בנוורלנד וכמו שאמרתי הרבה במהלך המשפט של מורי בעקבות ההשקעה הרבה שלך וגם לפני כן חשבתי כך, שזה לא סתם קרה, אלוהים רצה שאת ומייקל תיפגשו ואני שמחה שזה קרה גם בשבילו ובמיוחד בשבילך פורום יקר, אני צריכה עזרה במציאת וידיאו... https://fbcdn-sphotos-a.akamaihd.ne...95156_100000567621370_1415954_488844267_n.jpg זוהי תמונה של מייקל עם ילדה מאחד הביצועים ל-heal the world בהיסטורי טור, אבל השאלה זה איפה, מישהו יכול לנסות למצוא את הוידאו ממנו נלקחה התמונה הזאת?

 

[NmNl]

גם אני הייתי בטוחה שאני לבד חח

זה מבאס, אבל בארץ באמת אין הרבה אנשים שמכירים את מייקל מעבר לסיפורי הקונספירציה..או לפחות ככה זה נראה לי. האמת היא שרק כשראיתי את הפורום ורציתי להתעדכן במשפט (מוריי), הבנתי שיש קבוצה כזו ו'מועדון מעריצים' שזה באמת מעורר השראה יש מצב שאם הייתי מגיעה לפה ב-2009 היה לי יותר קל, כי כמו שכתבתי פה פעם- הייתי דיי בשוק ואף אחד לא הבין למה אני לוקחת את זה קשה.. ויולי אני מצרפת תמונה של מה שאת צריכה להגיד לזאת שבכיתה שלך שמציקה לך ..חח וברצינות, באמת אל תשימי לב לאנשים כאלה , הם תמיד ימצאו משהו שנראה להם שונה \מוזר להתווכח עליו, אם זה לא היה מייקל זה היה משהו אחר. אל תקחי ללב.

 

[g a g a]

בתקופה שהייתי פעילה בפורום ובתקופה

שבה הייתי מנהלת הפורום (עם אביגיל המלכה האחת והיחידה), הרגשתי שהפורום הוא כמו מטען ואני כמו בטריה. בכל פעם שהייתי צריכה למלא את המצברים/להעלות את האנרגיות, הייתי נכנסת לפורום וזה פשוט היה קורה. הייתה פה אווירה ביתית ומשפחתית. הדיונים היו מרתקים ומעשירים (גם הדיונים על מייקל וגם האוף-טופיק) והאנשים יצרו אווירה מאוד חיובית ואוהדת. אני מאוד מתגעגעת לימיו הגדולים של הפורום ולאווירה המדהימה שהייתה פה. אני מקווה שנצליח לשחזר את זה במאמץ משותף. בהצלחה

 

[abigaillovesmj]

יואו איריס כמה כייף לראות אותך פה

 

[g a g a]