מה הקשר לט' באב ולאפיגרפיה לאטינית?
השבוע צויין יום ט' באב, יום חורבן שני בתי המקדש (לרומים היה חוש תזמון יוצא מן הכלל, אני חייב לציין...)
מלאחר שחרב בית המקדש בשנת 70 לספירה, יהודים רבים נפלו בשבי, הוגלו או שנמכרו לעבדות. בויה אפיה (Via Appia), אחת הדרכים החשובות ברחבי איטליה והראשונה שנסללה, המובילה מרומא לברונדיסיום שבמחוז קמפאניה בדרום איטליה, ישנה כתובת המגלה לנו קצת על גורלם של שלושה יהודים לאחר המרד הגדול: באריכה (שיבוש של ברוך?), זבדאי ועקיבא. שלושתם הובאו לאיטליה ונמכרו לעבדות והיו עבדיו של לוקיוס ואלריוס, שמאוחר יותר גם שחרר אותם, משום שעל-גבי המצבה כתוב שהם היו עבדיו המשוחררים (liberti). בתור עבדיו הם גם קיבלו את שמו, אך הם גם שמרו על שמם היהודי כ-agnomen, התוספת למערכת השם הרומי. שמם הלאטיני היה לוקיוס ואלריוס באריכה, לוקיוס ואלריוס זבדאי ולוקיוס ואלריוס עקיבא. (מקרה מפורסם של שמירה על השם היהודי הוא יוסף בן-מתיתהו, מלאחר שאומץ על-ידי הקיסר וספאסיאנוס, קיבל את שמו של הקיסר המאמץ, ששמו המלא היה טיטוס פלאביוס וספאסיאנוס, ושמו יוסף בצורתו הלאטינית הפך לאגנומן: טיטוס פלאביוס יוספוס)
זהו נוסח הכתובת המלאה: מספר הכתובת הוא 27959, המופיעה בכרך השישי של אוסף הכתובות הלאטיניות בעריכת תיאודור מומזן (CIL VI, no. 27959)
(L(VCIVS) VALERIVS L(VCII) L(IBERTVS
BARICHA
(L(VCIVS) VALERIVS L(VCII) L(IBERTVS
ZABDA
(L(VCIVS) VALERIVS L(VCII) L(IBERTVS
ACHIBA
תרגום הכתובת: לוקיוס ואלריוס ברוך, עבדו המשוחרר של לוקיוס, לוקיוס ואלריוס זבדאי, עבדו המשוחרר של לוקיוס, לוקיוס ואלריוס עקיבא, עבדו המשוחרר של לוקיוס.
דברים מעניינים מתגלים לנו מכתובת זו בת 6 השורות בלבד: האחד, תעתיק השמות העבריים בכתובות לאטיניות. באריכה זהו כנראה שיבוש של השם ברוך. זבדאי היה שם יחסית נפוץ, וכך גם השם עקיבא. לפי הכתובת, השם עקיבא ככל הנראה נהגה בלאטינית עם כ' רפויה, המקבילה ל-X היוונית. דבר שני, הם נשארו יהודים לאורך כל חייהם, משום שעל כתובת קבורה זו לא חקוק הקיצור המקובל המוקדש לאלי השאול, DM, ראשי התיבות Diis Manibus. דבר אחרון: הם זכו לקבורה נאותה ומכובדת, זאת ניתן ללמוד לפי האותיות המסותתות על-גבי המצבה. מצבה שכזו ככל הנראה עלתה הרבה כסף. לפחות במותם הם זכו לקצת נחת. וגם זה משהו.
השבוע צויין יום ט' באב, יום חורבן שני בתי המקדש (לרומים היה חוש תזמון יוצא מן הכלל, אני חייב לציין...)
מלאחר שחרב בית המקדש בשנת 70 לספירה, יהודים רבים נפלו בשבי, הוגלו או שנמכרו לעבדות. בויה אפיה (Via Appia), אחת הדרכים החשובות ברחבי איטליה והראשונה שנסללה, המובילה מרומא לברונדיסיום שבמחוז קמפאניה בדרום איטליה, ישנה כתובת המגלה לנו קצת על גורלם של שלושה יהודים לאחר המרד הגדול: באריכה (שיבוש של ברוך?), זבדאי ועקיבא. שלושתם הובאו לאיטליה ונמכרו לעבדות והיו עבדיו של לוקיוס ואלריוס, שמאוחר יותר גם שחרר אותם, משום שעל-גבי המצבה כתוב שהם היו עבדיו המשוחררים (liberti). בתור עבדיו הם גם קיבלו את שמו, אך הם גם שמרו על שמם היהודי כ-agnomen, התוספת למערכת השם הרומי. שמם הלאטיני היה לוקיוס ואלריוס באריכה, לוקיוס ואלריוס זבדאי ולוקיוס ואלריוס עקיבא. (מקרה מפורסם של שמירה על השם היהודי הוא יוסף בן-מתיתהו, מלאחר שאומץ על-ידי הקיסר וספאסיאנוס, קיבל את שמו של הקיסר המאמץ, ששמו המלא היה טיטוס פלאביוס וספאסיאנוס, ושמו יוסף בצורתו הלאטינית הפך לאגנומן: טיטוס פלאביוס יוספוס)
זהו נוסח הכתובת המלאה: מספר הכתובת הוא 27959, המופיעה בכרך השישי של אוסף הכתובות הלאטיניות בעריכת תיאודור מומזן (CIL VI, no. 27959)
(L(VCIVS) VALERIVS L(VCII) L(IBERTVS
BARICHA
(L(VCIVS) VALERIVS L(VCII) L(IBERTVS
ZABDA
(L(VCIVS) VALERIVS L(VCII) L(IBERTVS
ACHIBA
תרגום הכתובת: לוקיוס ואלריוס ברוך, עבדו המשוחרר של לוקיוס, לוקיוס ואלריוס זבדאי, עבדו המשוחרר של לוקיוס, לוקיוס ואלריוס עקיבא, עבדו המשוחרר של לוקיוס.
דברים מעניינים מתגלים לנו מכתובת זו בת 6 השורות בלבד: האחד, תעתיק השמות העבריים בכתובות לאטיניות. באריכה זהו כנראה שיבוש של השם ברוך. זבדאי היה שם יחסית נפוץ, וכך גם השם עקיבא. לפי הכתובת, השם עקיבא ככל הנראה נהגה בלאטינית עם כ' רפויה, המקבילה ל-X היוונית. דבר שני, הם נשארו יהודים לאורך כל חייהם, משום שעל כתובת קבורה זו לא חקוק הקיצור המקובל המוקדש לאלי השאול, DM, ראשי התיבות Diis Manibus. דבר אחרון: הם זכו לקבורה נאותה ומכובדת, זאת ניתן ללמוד לפי האותיות המסותתות על-גבי המצבה. מצבה שכזו ככל הנראה עלתה הרבה כסף. לפחות במותם הם זכו לקצת נחת. וגם זה משהו.
