מרימה את הכפפה
באמת, בשביל מה אנחנו דנים כאן כ"כ הרבה?
אז אם אנחנו רוצים תכנית טובה באמת, היא צריכה להשען על מספר מוסכמות- ערכים משותפים- שמתוכם יהיה ברור לא רק כיצד לנהוג במקרה מסוים (כי זה פחות חשוב..), אלא מה סולם העדיפויות הבסיסי, איך ולפי מה צריכים לקבל החלטות "נכון" (כי כנראה כולנו מסכימים שהשיטה הנוכחית קצת בעייתית- איך שלא נהפוך את זה, כמה בקרות ופיקוח שלא נשים, בסופו של דבר מי שמצא שם למעלה מונע ופועל לפי אינטרס אישי/ דעה אישית וכו)
מה דעתכם על משהו כמו:
1. המדינה כגוף קיימת כדי לספק לחבריה צרכים בסיסיים , כפי שיפורט בהמשך...
2. כחברה המורכבת מפרטים, המחויבות והאחריות של כל פרט לכלל קובעת את האיכות הכוללת , את חוסנה וכוחה של החברה. לפיכך מתחייב כל אזרח לפעול כמיטב יכולתו למען הכלל. החברה מצידה תעודד , תוקיר ותכבד אדם עפ"י מידת תרומתו והשקעתו (וודאי לא לפי מידת הצלחתו האישית).
3. עיצוב רעיונות לגופים המחליטים ייעשה בשיטה חדשה, המאפשרת עד כמה שניתן יכולת להציג עמדות שונות בפורומים המיועדים לכך, כך שהפרט לא יחוש שדעתו אינה נשמעת (משהו כמו
"שולחנות עגולים" ).
כמו שקודמיי כתבו, הפוליטיקאים מרגישים לאן נושבת הרוח ונותנים לציבור את מה שהוא רוצה. לא צריכים להקים מפלגה חדשה- מספיק שציבור משמעותי ירצה משהו, ודי במפלגות הקיימות שישתדלו לרצות אותנו..