מה השורה שלכם?!

[איף]

מה השורה שלכם?!

והפעם.... שבר כלי רזה

מה השורה (או יותר) שאתם הכי מתחברים אליה בשיר?

מה השיר הזה מעורר בכם?

אוהבים את השיר? פרטו כאוות נפשכם

 

[הר עיבל]

דודה לילי תסתלקי כבר

אבל מה היא מבינה.. שיר קשה בחרת לך, אבל מאוד מעניין ושונה. פה הגדולה של מאיר. היכולת להיות מדויק בצורה מרגשת ולקחת נושא קשה -וכואב של התעללות, ולהפוך אותו למשהו יפה ונוגע כמו השיר הזה.. אני ממש אוהב את השיר הזה וקשה לבחור שורה אבל אם חייבים אז.. "כך עובר עוד רגע כלום לא משתנה היא תמיד נשארת שבר כלי רזה" ממחיש בדיוק מצמרר את ההרגשה הפנימית של כל מי שחווה התעללות כזאת או אחרת ,ההרגשה שזה תמיד שמה לא משנה מה יש מסביב... וחוץ מזה זה שיר שכייף לשיר אותו לא יודע למה.... אז מיהרתי לפשפש בדיסקים לקח לי קצת זמן אבל מצאתי אותו בסופו של דבר...

 

[תמרי35]

על אף הדכאון הקל..( או שמא

הכבד ) של השיר - אני אוהבת אותו. אז השיר מעורר בי דכאון ממש , ככה שהוא מתאים רק לתקופות מסויימות , אני גם התחברתי לשורה של דודה לילי היקרה.

 

[odery]

בלידה הוצמדה לי דבקית "טיפשה אבל אופטימית"

אז המשפט שלי הוא: "מגששת אין שם נחמה מסתלקת" אני מנתקת אותו מהמשמעות ההגיונית של הבית והשיר.... אני רואה בזה שלב שתופס את עצמו בידיים ומחפש לעצמו סופסוף טוב,שלא רוצה להתפשר יותר.

 

[איף]

אכן שיר כואב

"עוד כדור של פחד עוד כדור שמחה עוד סיבוב בדרך אל האשלייה כך עובר עוד רגע כלום לא משתנה היא תמיד נשארת שבר כלי רזה." יש כאן המון שורות חזקות בשיר הזה, אבל בחרתי בפזמון שדי מסכם את התחושה הכללית מהשיר הזה. יש רגשות שמתחלפים - פחד , שמחה...אבל בסופו של דבר היא תמיד נשארת שבר כלי רזה. גם אם יש רגעים קטנים של שמחה שמעוררים אשליה שדברים מסתדרים, בסופו של דבר החיים האומללים שלה נשארים אומללים. שיר מאד עצוב וכואב לצערי יש יותר מידי נשים (טוב נו, גם גברים) שזו המציאות שלהם. קשה לי להגיד שאני אוהבת את השיר, אבל יש משהו בו שגורם לי להתחבר אליו בכל זאת. לא מאחלת לאף אחד תחושות כאלה כמו בשיר

 

[חמדמדת1]

לא אוהבת את השיר....

וכשהוא כן נדבק לי - זה מעצבןן כי לוקח לו זמן לעזוב. אני תמיד נדבקת ל:"עוד כדור של פחד עוד כדור..."..

 

[איף]

../images/Emo6.gif../images/Emo3.gif

אז נכון שאחרי שכתבת את ההודעה הזו נדבק לך השיר?!