מה זאת אהבה?

מה זאת אהבה?

מה זאת אהבה? איך יודעים שאוהבים מישהו? כשאתה מגיע לגיל מסוים וטרם חווית קשר זוגי או מיני, ויזדהו איתי כל בני ה 27-30 פלוס פה, אתה כולך בנוי משכבות שכבות של פחדים: פחד ממחויבות, פחד ממגע, פחד משינויים ועוד ועוד ועוד. ואז כשאתה פוגש מישהו, ואתה לא מצליח להבין מה אתה באמת מרגיש כלפיו ואם אתה לא רוצה כי אתה נותן לפחדים לדבר או שאתה באמת לא רוצה. איך מקלפים את זה ומגיעים לרגש הטהור? איך יודעים שאוהבים מישהו? ואל תגידו לי "פשוט יודעים" כי לא יודעים, במיוחד מישהו שמעולם לא חווה את ההרגשה הזאת. בעיה.

בבקשה לא לפרסם בראשי.
 
גרמת לי לנגן ולהיזכר בשיר מה זאת אהבה...

מאתי בביצוע מאיה ממן, נינט טייב וטל לופסקו
https://www.youtube.com/watch?v=erVSWTQvVZE
אם זו אהבה
אז למה היא לא טובה
גם כשהיא קרובה
אין רגע שקט, אין שלווה
אהבה הורגת, אהבה רעה
כל יום, כל שעה.
&nbsp
מעגל קסמים סוגר עלי
אין מוצא
לא יודעת אם אני רוצה
או לא רוצה
לא מוצאת בי כוח
לוותר ולעזוב אותך
אין לי מנוחה.
&nbsp
למה כשאתה אוהב
אתה כמו אויב
בדמי אתה סובב
ואת עורקיי שורף
אהבה נואשת
אהבה רעה ומכאיבה
אין לי שום תקווה.
&nbsp
אם זו אהבה
אז למה היא לא טובה
גם כשהיא קרובה
אין רגע שקט, אין שלווה
אהבה הורגת
אהבה רעה ומכאיבה
אין לי שום ברירה.
&nbsp
גרמת לי גם להעלות על הכתב את התהייה האחרונה שלי.
איך יודעים שיש משיכה למי שמולך ובאמת איך יודעים שאוהבים?
איך מזהים את הפרפרים האלה בבטן...
אולי ההתרגשות? הציפייה לפגוש אותו/תה?
&nbsp
 

היתקליף

New member
מקובל להבדיל בין אהבה והתאהבות

בדרך כלל לא חשים אהבה לאדם שרק פוגשים, אלא מתאהבים בו.
התאהבות מאופיינת בראיה מאד אופטימית של האדם, תוך הקטנת המגרעות שלו, וברצון להיות במחיצתו.
כלומר אם תפגשי מישהו ותרגישי שאת רוצה להיות איתו הרבה, והוא ייראה לך מר-מושלם, את מאוהבת.
להתאהב אפשר בתוך שניות.
אהבה נבנית עם הזמן והיא מאופיינת בייחוס חשיבות מיוחדת ואפילו עליונה לנאהב, וברצון עקרוני בטובתו. עד מוכנות לוותר למענו על טובתך שלך. לדאוג לו, להתעניין לעומק במה שקורה לו, לראות בבעיות שלו ובשמחות שלו את הבעיות והשמחות שלך.
כך שאם יש, או יהיה, בחייך אדם שהוא מאד חשוב עבורך, החיים שלו, הפרטים הקטנים של היומיום שלו, שתרגישי שותפה לבעיות שלו ולשמחות שלו, את אוהבת אותו.
&nbsp
 

ga26

Member
חושב שכולנו מושפעים מידי מסרטים אמריקאים

תקציר - הם רואים אחד את השניה, יש ניצוצות באוויר, מתאהבים תוך שניה, רבים למחרת, חוזרים, מתחתנים וחיים באושר ועושר עד עצם הים הזה.....
החיים לעומת זאת הרבה יותר מגוונים ומעניינים. כל זוגיות בנויה אחרת, יש כאלה שבלילה הראשון יודעים שהם יתחתנו ויביאו ילדים (אני ואשתי למשל - סיפור לפעם אחרת) ויש כאלה שרק אחרי מספר פגישות מתחילים למצוא חן אחד בעייני השניה. מה שחשוב זה לא אם ההגדרה המדוייקת למה שאת חשה זו "אהבה". אלא, אם טוב לך וכיף לך ואת מרגישה שזה נכון. אם לא טוב לך - זה לא זה. אם טוב לך וכיף לך ויש תחומי עניין משותפים - נהדר תוכלו לנסות ליצור זוגיות. אהבה עצמה היא דבר שנבנה עם הזמן ההתאהבות זה רגש שמגיע מהר ועובר מהר ומאופיין אכן בראיה ורודה יותר של בן/ת הזוג וברצון להיות איתו/ה כמה שיותר.
אל תחפשי בלילה הראשון להרגיש פרפרים בבטן. כן תחפשי אדם שיש לך איתו תקשורת טובה, שהמראה לטעמך, תכונות טובות, דברים משותפים וכדומה - אחרי כמה פגישות כדאי שתחפשי גם את ההתאהבות.
&nbsp
זו רק דעתי
 


 
האמת שיודעים

כשאת חושבת עליו רק דברים טובים (ושוכחת מהחסרונות שלו)
&nbsp
כשיש לך חיוך מטופש על הפנים במשך כ12 שעות ביממה
&nbsp
סימן שהתאהבת.
&nbsp
איזשהי הרגשת אושר דבילית
ולא מובנת
&nbsp
זה הסימנים שלי.
חושבת שאצל כל אדם זה קצת שונה
אך אותם רגשות כימיים במוח משתחררים ככה שהתאהבות היא אותה התאהבות.
עם שינויים קלים אצל כל אחד.
&nbsp
ולהסיר שכבות?
או זה כבר צריך אנשי מקצוע...
לא כולם רוצים להסיר את שכבות ההגנה שלהם...
&nbsp
 

Matzeket

New member
שאלת השאלות

תראי, התשובה הפשוטה לשאלה 'איך יודעים כשאוהבים מישהו' היא , בסופו של דבר, שפשוט יודעים, אבל את זה את לא רוצה לשמוע וזה גם קצת חוטא לכל האמת; כי התאהבות היא תהליך (קצר יותר או פחות- אבל תהליך; ואני לא נוטה לעשות את ההפרדה בין אהבה להתאהבות למרות שהן לא לגמרי אותו דבר).

ההתחלה הפשוטה של התהליך הזה היא הרצון;
כדי להתגבר על הפחדים- ממחויבות, ממגע, משינוי וכו'- צריך להתחיל מלרצות להתגבר על הפחדים האלה.
פחד לוקח תלולית קטנה והופך אותה להר עצום כדי שנתרחק; זה טוב, זה שומר עלינו, אבל זה גם מונע מאתנו להמשיך הלאה, להתקדם ולראות שלא רק שההר לא נורא, אלא מאחוריו יש עוד עולם שלם.

ככה אפשר גם להתמודד עם הפחד- לא לראות את הגדול והנצח והקשה, אלא את ההתמודדות הקטנה הספציפית הנקודתית;
לא צריך לחשוב על סקס - אלא לרצות להגיע לשם וכאן ועכשיו לעשות, כמו שאמרו למעלה, מה שטוב ונעים לי; להחזיק ידיים, חיבוק, נשיקה
לא צריך לחשוב על להפוך את החיים שלי- צריך לרצות שהם ישתנו ועכשיו רק לעשות את מה שמתאים לי: לארח מישהו לארוחת ערב, לרצות שהוא יישאר ללילה, לבלות יחד בבית
לא צריך לחשוב על זה שאת עכשיו הולכת להשאר כל החיים שלך עם אדם אחד- אלא לרצות למצוא בן זוג ושיהיה לך נעים וטוב עם מי שאת יוצאת איתו עכשיו

ואז מגיעה נקודה שבה הנשיקה כבר לא מספיקה ואת לא יכולה לסבול את המחשבה שאתם צריכים להפרד כל יום ובכלל לא היית רוצה להיות עם אף אחד אחר.
שאת לא סתם מרגישה..... את אוהבת.

הידיעה שאוהבים מישהו היא לא 'סוויצ' ' , אלא 'הבנה' שיורדת עליך אחרי מהלך מסוים.

ורגש....
רגש זה נפלא, הוא סוחף ודוחף קדימה, אבל הוא מתעתע , מעורפל ולא יציב.
הוא נהדר, אבל בעיני 'רגש טהור' זו פשוט פיקציה.
לרוב כשמקלפים משהו 'עד הסוף' מגיעים בסוף לכלום....
וככה זה גם רגש- הוא סוג של ענן... צריך לקחת אותו בפרופורציות הנכונות
לפעמים הוא מתאים וצריך לתת לו להשתלט ולפעמים פחות.
איך יודעים מתי צריך רגש ומתי שכל?
התשובה הפשוטה היא שתמיד צריך לעבוד עם שניהם;
אפשר להתייחס לכל אחד מהם - רגש ושכל - כ"כלים" ובכל סיטואציה לשלוף את הכלי הנכון.

אהבה נעימה לכולנו
 
למעלה