ציוני זה מי שבשם האהבה שלו לעם
ישראל ולקשר שלו עם א"י פועל במעשים לחיזוק קשר זה ולהרמוניה הנוצרת כשהעם היהודי יושב בא"י לדרוזים אין שאיפות לאומיות, הם עדה א-מדינתית (אם אפשר לומר ככה), אין להם זיקה למדינה מסוימת, ולכן נוח להם לשרת נאמנה כל מדינה שתשלוט על האדמות עליהן הם יושבים. אם אדמתם היתה שייכת למדינה סוריה הם היו תומכים בסורים. הם נאמנים למדינתם באשר היא לתועלתם, שהיא שלום בית וחיים בהרמוניה אתה שואל אם לשרת נאמנה את המדינה זו ציונות? זה לא מדויק. חלק מהציונות היא לשרת את חוקיה של מדינת ישראל, ו/או לשנותם כדי שיתאימו לכך שעם ישראל יחיה באהבה ובאחדות במולדתו, אבל זה לא העיקר. העיקר היא האהבה והעשייה למען העם היהודי, ולא למען המדינה שלפעמים לא פועלת לטובתו של העם. אם אפשר קצת לגלוש, הערבים גם רוצים לחיות בא"י, אז גם הם ציונים? לא. לערבים למשל אכפת רק לשבת לנו באדמות ולסגור קופה של 5,500 (עכשיו 4,300) כל חודש על חשבון המדינה על ה-10+ ילדים שלהם. יש להם תנאים טובים פה ולכן הם חיים תחת "מדינת ישראל" ולא ברשות הפלשתינית. ריבויים מסכן את האפשרות שהעם היהודי יהיה רוב במדינתו, שכחלק ממטרותיה הוקמה כמקלט ליהודים שחיים במדינה משלהם, ולא של אחרים, שמנסים להשמידם. הערבים במדינת ישראל הוחזרו לאדמותיהם על ידי משה דיין אחרי מלחמת ששת הימים (מ-48-67 לא היו פה כמעט כלל ערבים, אלא רק מעט מאוד חקלאים ערבים נאמנים) המטרה שלהם היא בערבות הימים להוות את הרוב בא"י ולכן לא מוצדק מבחינתנו לעודד את ריבוי הילודה שלהם, ואנחנו עושים זאת. כעת אנחנו במגמת נסיגה מקצבאות הילודה, למרות שאנחנו משלמים על כך מחיר יקר - כעת אנחנו צריכים לא לעודד ילודה. בן גוריון הצהיר בעבר שמצווה גדולה להביא הרבה ילדים. אז איך בשם הציונות בונים מדינה שתתאים גם לשומרי התורה והמצוות וגם לאלו שעזבו אותה ומאסו בה. בעבר, בכל שיחה של בן גוריון עם הדתיים, הם ביקשו ממנו השהייה להתייעץ עם הרב. וכך היה בכל שיחה. אמר להם בן גוריון באחת השיחות, מי זה הרב הזה שאתם כל הזמן הולכים אליו? הביאו אותי אל הרב. לקחו אותו אל החזון איש. בשיחתו שאל החזון איש את בן גוריון: שתי עגלות, האחת מלאה והאחת ריקה, נעות זו מול זו בדרך חד סיטרית. מי תפנה למי את הדרך? בן גוריון ענה כמובן שהריקה למלאה. אמר לו החזון איש, אותו הדבר, אנחנו באים עם כל העגלה של המצוות, המורשת והמסורת היהודית, מן הראוי שלפחות נפנה לזה את הדרך. וכך מדינת ישראל, מדינת היהודים, הוכרזה גם כמדינה יהודית, וחוקקו בה חוקים שאופיים יהודי, שכיום ידועים לנו בשם סטטוס קוו.
