תוכנה של אנתולוגיה נקבע ע"י העורך
שלה. ככל שהעורכים יותר טובים הם יבחרו חומר יותר מעניין - בהתאם לקהל עבורה הוא מיועד. לדוגמא, האנתולוגיה של הביטלס שיצאה לפני כמה שנים, היתה מיועדת לקהל אוהדים שמכירים כבר את כל שירי הלהקה, ולכן כללה חומר נדיר, שלא יצא קודם. אוספי "מיטב" ו"להיטים גדולים" נועדו בד"כ לאוהדים שטחיים של אמן מסויים, או כאלו שלא מכירים את האמנים האמורים בכלל. אוספים כאלו הם חלק בלתי נפרד מחוזי ההקלטה של האמנים - היינו, הם מחוייבים להוציא כאלו, משום שזה מכניס כסף לחברת התקליטים. כך היה עם Echoes אגב. הפלויד מעולם לא רצו להוציא אוספים, אבל חברת התקליטים אכפה זאת עליהם. בעצם, גם Works ו-collection of dance songs היו כאלו. ע"מ להוציא אנתולוגיה רצינית של הפלויד, על העורך להמנע מחומר רשמי מוכר, וללכת יותר על חומר נדיר. יש טונות של חומרים כאלו של הפלויד. הבעיה היא לקבל את הסכמתם של הפלוידים לכך, היינו, שיהיה עורך מוסכם. נראה לי שג'יימס גאת'רי הוא המועמד היחיד בקטגוריה הזו, אם הפלוידים יסכימו אי פעם בעקרון על הוצאת אנתולוגיה.
