אסרו חג הוא תוספת של יום אחד לחג,
חל על כל אחד משלושת הרגלים : סוכות,פסח(יום המימונה) ושבועות. יש שני מקורות למנהג , האחד הוא הפסוק: "אסרו (במובן של תוספת)חג בעבותים עד קרנות המזבח", הפסוק מתייחס לקורבן חגיגה שהיה נהוג בבית המקדש. השני הוא הנוהג של עולי הרגל להשאר עוד יום אחד בירושלים לאחר תום החג. נדמה לי שבהלכה יש עידוד מיוחד למנהג זה , משום שהוא בא לסמל את קורבנות החג שהיו נהוגים בבית המקדש וכיום אינם מתבצעים עוד.יום שיש להרבות בו בשמחה ואכילה. הרמב"ם לא תמך במנהג זה וגם לא הזכיר אותו בכתביו. בארץ המנהג הוא סמלי בלבד ולא חל בו יום חופש מעבודה.
