תקשורת מקרבת היא גישה לחיים
ולצידה מודל יישומי לניהול יחסים באמצעות השפה שבה אנחנו משתמשים, והמלים שאותן אנחנו חושבים ומדברים לעצמנו ולסובבים אותנו. הגישה מציעה לנו לזנוח את דרך המחשבה שרובנו רגילים אליה מילדות, שבה אנחנו מפעילים את עצמנו ואת אחרים דרך רגשות-אשמה, או רגשות דומים אחרים כמו פחד, אשמה, בושה - ובמקום זאת לאמץ לעצמנו דרך חדשה למחשבה ודיבור שלפיה אנחנו מניעים את עצמנו ואת אחרים מתוך בחירה, אחריות ורצון. וכמו שכתבתי בתחילה יש לכך מודל יישומי שמסביר איך עושים זאת. לגבי שאלתך השנייה - אני מניחה שאת מדברת על יחסים עם ילדים כשאת אומרת חינוך? (כי עשויה להיות לכך גם קונוטציה של חינוך בבתי-ספר). בכל מקרה, המודל של תקשורת מקרבת מוכר במשרד החינוך ומאומץ על-ידיו כמודל למניעת אלימות בבתי-ספר ובגני-ילדים. הוא יעיל מאוד כשמיישמים אותו על ילדים וישנן הצלחות מוכחות רבות ביחסים עם ילדים ובקשר בין ילדים. לגבי יישום המודל על ילדים, מומלץ ללמוד אותו וליישם אותו בבית עם ילדים (הם מפנימים אותו מהר מאוד), וגם יש ספרים וקלטות בתקשורת מקרבת שמותאמים לילדים (לדוגמא, מפתחות הקסם של דידי וכל הספרים והקלטות של ליאור אבורמן). מצרפת לך קישור ל
מאמר על מה זה תקשורת מקרבת (שתוכלי למצוא אותו במאמרי הפורום) ומקווה שזה קצת יבהיר. את יכולה למצוא חומר נוסף גם באתר שלנו - www.meitarim.co.il וכמובן אם יש לך שאלות ספציפיות את מוזמנת לשאול אותנו.
